סקירת פסק דין – הפליה ופיטורין של נשאי HIV

בית הדין לעבודה קיבל תביעה של עובד שפוטר על רקע היותו נשא HIV, ופסק לתובע פיצויים בסכום של 42,600 ₪ בגין האפליה החמורה. בית הדין לעבודה קבע קביעות חשובות, שמטרתן להגן על אנשים החיים עם HIV המופלים תדיר – בקבלה לעבודה, בקבלת שירותים רפואיים ובקבלת שירותים ציבוריים. אפליה זו נובעת מסטיגמות ומדעות קדומות לגבי נגיף ה-HIV, אשר רובן ככולן נובעות מבורות ומפחד.

עובדות המקרה – קבלה לעבודה ופיטורים מידיים

התובע התקבל לעבודה כסוכן נסיעות אצל חברת תיירות גדולה. לאחר שהחברה הודיעה לו כי התקבל לעבודה, התפטר התובע מעבודתו הקודמת, וסיכם עם החברה על מועד תחילת העסקתו. סמוך לאחר קבלתו לעבודה, נודע למנהלת הסניף בו היה התובע אמור להתחיל לעבוד, כי התובע הינו נשא HIV.

ביומו הראשון בעבודה, התבקש התובע לנפק למנהלת הסניף פרטים אודות מקום עבודתו בוועד למלחמה באיידס. המנהלת הוסיפה ושאלה את התובע אם "יש לו מה לספר על כך". התובע לא הסתיר את עובדת היותו נשא HIV, והדגיש, כמובן, כי העובדה שהוא חי עם HIV, אינה מסכנת את העובדים האחרים.

למחרת היום פוטר התובע.

פסק הדין

בית הדין קבע באופן ברור כי החברה פיטרה את התובע בשל היותו נשא HIV, ובשל דעותיה הקדומות לגבי אנשים החיים עם HIV. בית הדין נתן אמון מלא בגרסתו של התובע, ודחה את גרסאותיה השונות של הנתבעת בנוגע לפיטורים.

נפסק, כי הנתבעת פעלה בניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, התשנ"ח – 1998. השופטת סיגל דוידוב-מוטולה הדגישה, כי התובע אינו מוגבל בביצוע פעולות יומיומיות ושגרתיות, אולם, בשל הצורך שלו ליטול תרופות באופן קבוע, ובשל היותו נשא של מחלה כרונית, הרי שניתן להכליל את התובע כאדם שהחוק בא להגן עליו.

 

זאת ועוד – לדברי בית הדין, סעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, נוסח במתכוון באופן מרחיב, וזאת על מנת להתמקד "בהבנייה החברתית, ולא בלקות ובהגדרתה הרפואית", וכן – בלשון בית המשפט – מטרתו של החוק היא "להתמודד מול הפליה המבוססת על סטריאוטיפים שגויים, דעות קדימה וסטיגמה".

פסק הדין הדגיש גם את סעיף 8(ד) לחוק, הקובע בהקשר של אפליה בעבודה, כי האיסור להפלות בעלי מוגבלות תקף גם לגבי מי שנחשב כבעל מוגבלות בעיני החברה, אף אם למעשה אין הוא בעל לקות כלשהיא, כמו במקרה של נשאי HIV.

קביעה חשובה נוספת של בית הדין לעבודה המגנה על זכויות אדם ועל זכויות עובדים הינה, כי הפיטורים של התובע – ללא כל סיבה עניינית, אלא רק מחמת סטריאוטיפים ודעות קדומות – הינם הפרה בוטה של עקרון השוויון הכללי.

בית המשפט פסק לתובע פיצוי בסך של 30,000 ₪ בגין עוגמת הנפש הקשה והפגיעה בכבודו. כן נפסק לתובע פיצוי בסך של 12,600 ₪ בעבור נזקיו הממוניים, ובסה"כ נפסקו לתובע פיצויים בסך של 42,600 ₪.

תע"א 5645-09 פלוני נ' אלמוני, ניתן ביום 3.9.12 מאת כבוד השופטת סיגל דוידוב-מוטולה.