זכויות אדם

חוק זכויות החולה שנחקק בשנת 1996 מבהיר כבר בסעיף הראשון שלו מה היא מטרת החוק: "לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותו".

בין הדברים העיקריים שהחוק בא להבטיח, ניתן למנות, למשל: א. את זכותו של כל אדם לקבל טיפול רפואי ללא הפליה (בגלל נטייה מינית, דת, מוצא וכו'). ב. את החובה של הרופא למסור למטופל מידע אמין ומדויק לגבי הטיפול שהוא עתיד לעבור, כך שיוכל להחליט באופן שקול ומושכל לגבי קבלת הטיפול ("הסכמה מדעת"). ג. החובה של כל אנשי הצוות הרפואי לשמור על כבודו ופרטיותו של החולה ג. החובה להעניק טיפול נאות, הן מבחינה מקצועית, והן מבחינת יחסי אנוש.

זכויותיו של אדם הנזקק לטיפול רפואי מוסדרות בחוקים נוספים, כמו חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וחוק ביטוח בריאות ממלכתי. חוק ביטוח בריאות ממלכתי הוא החוק שמסדיר את אופן קבלת השירותים הרפואיים הציבוריים במדינת ישראל, ובמקרים מסוימים גם את קבלת הטיפול הרפואי מחוץ למדינת ישראל.

משרדנו הוקם על מנת לסייע לכל אדם לממש את זכויותיו, ובכלל אלו גם את הזכות לטיפול רפואי נאות, שוויוני ומקצועי: ניהלנו הליכים משפטיים נגד רופאים שהפלו מטופלים מטעמי מגדר ונטייה מינית או בשל נשאות של נגיף ה-HIV, נגד קופות חולים שסרבו לממן טיפולים רפואיים בחו"ל, ובגלל פגיעה בפרטיות המטופלים וחשיפת המידע הרפואי אודותם.

מאמרים - זכויות החולה

שאלות ותשובות

  • אמא שלי חולה בסרטן, והיא לא צפויה להאריך חיים מעבר לכמה חודשים. האם היא יכולה לבקש שלא יינתן לה טיפול מאריך חיים?

    החוק מגדיר אדם כ"חולה הנוטה למות" את מי שחולה במחלה חשוכת מרפא, אשר לא צפוי לחיות למעלה משישה חודשים – גם אם יינתן לו טיפול רפואי. מי שהוגדר כחולה שנוטה למות, והוא בעל כשרות משפטית לקבל החלטות עבור עצמו, יש לכבד את רצונו שלא להאריך את חייו (על הרופאים חלה חובה, עם זאת, לעשות מאמץ סביר לשכנע את החולה לקבל מזון, נוזלים, וטיפולים מקלים ככל הניתן).

  • מה צריך לעשות כדי לקבוע שאם אחלה בעתיד במחלה חשוכת מרפא, לא יטפלו בי ללא הסכמתי, ויאפשרו לי למות בכבוד?

    החוק מאפשר לאדם להביע מראש את רצונו לגבי טיפול רפואי עתידי, אם וכאשר ייקבע שהוא חולה הנוטה למות לפי ההגדרות שנקבעו בחוק. הרופאים יצטרכו להשתמש בהוראות שנתן אותו אדם מראש רק אם הוא יגיע למצב בו אינו יכול להביע בעצמו את רצונו. החוק מאפשר לאדם, גם בהיותו בריא, להשאיר הנחיות בכתב לגבי סוג הטיפול שירצה או לא ירצה לקבל. ניתן לפעול גם באמצעות של מתן יפוי כוח לאדם אחר, שהוא זה שיוכל להחליט לגבי טיפולים כאלו או אחרים במי שיגיע למצב של "חולה הנוטה למות". בשל ההקפדה הרבה על הפרוצדורה בנושא הזה – שכן מדובר בעניין של חיים ומוות – מומלץ מאוד להיעזר בעורך דין לפני השארת אותן הוראות, או מתן ייפוי הכוח.

  • האם הצוות הרפואי בבית החולים יכול להעביר מידע רפואי הנוגע לי לקרובי משפחתי ללא הסכמתי?

    האם הצוות הרפואי בבית החולים יכול להעביר מידע רפואי הנוגע לי לקרובי משפחתי ללא הסכמתי?

  • אבא שלי זקוק לאשפוז פסיכיאטרי. ניגשתי איתו למחלקה בתל השומר, אך שם סרבו לאשפז אותו, בטענה שבגלל שאנו גרים ביפו, עליו לפנות לבית החולים הקרוב למקום מגורינו. זה נכון?

    לא! כיום, בניגוד לעבר, מי שזקוק לאשפוז במחלקה פסיכיאטרית יכול לבחור באיזה בית חולים ירצה להתאשפז, ללא קשר למקום מגוריו, ולכתובת הרשומה בתעודת הזהות שלו. זאת, אם התפוסה בבית החולים בו הוא מעוניין להתאשפז, אינה עולה על 95%. זאת – אם מדובר באשפוז מרצון (לא בכפיה), ואם המטופל לא חייב להימצא במסגרת ייעודית (כמו מחלקות המטפלות רק בהפרעות אכילה, תחלואה כפולה וכו').

  • יש לי חברה טובה שאושפזה באשפוז כפוי. אין לה משפחה שדואגת לה. אני יכולה להגיש ערעור במקומה?

    כן. כל אדם, ולא דווקא קרוב משפחתו של מי שאושפז באשפוז כפוי, יכול להגיש ערעור על החלטת הפסיכיאטר המחוזי. את הערעור יש להגיש ללשכת הבריאות המחוזית. הוועדה הפסיכיאטרית צריכה לדון בערעור תוך חמישה ימים מיום הגשתו. החולה המאושפז רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין בערעור, ואם ידו אינה משגת לשכור ייצוג משפטי – הוא זכאי להיות מיוצג על ידי האגף לסיוע משפטי.