זכויות אדם

בשנת 1998 נחקק חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. מטרת החוק היא "להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו". לא כל מוגבלות של אדם נראית לעין, וההערכות הן כי כ-20% מהאוכלוסייה סובלים ממוגבלות כל שהיא. לא ניתן להפחית בתיאור החשיבות שבהגנה על זכויות בעלי מוגבלויות.

החוק קובע כי בעלי עסקים, מוסדות שלטון וגופים אחרים חייבים להנגיש שירותים שונים, הניתנים לקהל, גם לבעלי מוגבלויות. בין השאר, יש להנגיש מבנים פיזיים לשימוש של בעלי מוגבלויות, תחבורה ציבורית, אתרי אינטרנט, שירותי רפואה, חינוך ורווחה ופעילויות תרבות ופנאי כגון חופי רחצה, בריכות, פארקים, בתי מלון, מוזיאונים וכו'.

בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי של עד 50,000 ₪, ללא הוכחת נזק, במקרה של תביעה פרטנית כנגד מי שהפר את החוק. מי שהפר את החוק והתקנות שנועדו להגן על בעלי מוגבלויות, חשוף גם לתביעה ייצוגית. הכלי של תביעה ייצוגית הוא כלי בעל עוצמה רבה בהגנה על זכויות אדם בכלל, ובהגנה על בעלי מוגבלויות בפרט. הוא מאפשר לאדם יחיד לפנות לבית המשפט בדרישה לפיצוי של כל מי שנפגע מהפרת החוק, ובדרך זו להביא לשינוי מהותי ביחס אליו, ולחברי הקבוצה עליה הוא נמנה. כך, למשל, אדם יחיד המתנייד באמצעות כיסא גלגלים, יכול לתבוע פיצוי ממקום שלא הנגיש את הכניסה לבניין, בשם כל מי שמשתמש בכיסא גלגלים במדינת ישראל.

אנו מאמינים כי כל אדם – תהא מוגבלותו אשר תהא – זכאי להשתתפות פעילה, מלאה, מספקת ומעשירה – בכל תחומי החיים. אנו מייצגים בעלי מוגבלויות בכל מקרה בו הופרו חוק השוויון או התקנות – הן בהליכים פרטניים והן בתביעות ייצוגיות.

שאלות ותשובות

  • מי נחשב בעל מוגבלות?

    חוק שוויון הזדמנות לאנשים עם מוגבלות קובע כי בעל מוגבלות הוא מי שיש לו לקות פיסית, נפשית או שכלית (כולל לקות קוגניטיבית). הלקות יכולה להיות קבועה או זמנית, אולם נדרש כי בגלל אותה לקות, יוגבל התפקוד של אותו אדם באופן מהותי, לפחות בתחום אחד של החיים. ההגדרה היא רחבה, ומאפשרת מקום לפרשנות של בתי המשפט האם מדובר בבעל מוגבלות. החוק אפילו מרחיב יותר מכך, וקובע שבעל מוגבלות הוא גם מי שנתפס על ידי הסביבה כבעל מוגבלות, גם אם הוא לא "באמת" סובל ממוגבלות.

  • איזה מקומות ושירותים חייבים להיות מונגשים לבעלי מוגבלות?

    רשימת המקומות והשירותים שחייבים להיות מונגשים היא ארוכה, וכוללת בין השאר מרפאות, בתי מלון, מסעדות ואולמות אירועים, אולמות קולנוע ומופעים, בתי כנסת ומקוואות, תחבורה ציבורית לסוגיה, חנויות וקניונים, בנקים, סניפי דואר ועוד. המשרד מסייע לעובדים לעמוד על זכויותיהם, הן בייעוץ לפני תחילת יחסי העבודה (למשל, בשלב הכנת החוזה), הן בשלב יחסי העבודה, וכמובן בייצוגם

  • אני נכה בשתי רגליי. בבואי להתחיל את שנת הלימודים במכללה, גיליתי כי חלק מהכיתות מובילות מדרגות בלבד, ואיני יכולה להגיע לכיתה. ביקשתי מההנהלה להתקין מעליות, או להחליף את הכיתות, אולם המכללה סרבה. האם ניתן לדרוש מהמכללה להנגיש את הכיתות?

    כן. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות נחקק, למעשה, לאחר שבית ספר מסוים לא דאג להנגשת הכיתות לנכים. כיום קיימת חובה להנגיש מוסדות לימוד לנכים. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות קובע גם איסור על אפליה בתעסוקה, איסור על אפליה במתן שירותים ציבוריים ומעגן את החובה להנגיש תחבורה ציבורית לבעלי מוגבלות.

  • עצרתי מונית ברחוב, ונהג המונית סרב להעלות אותי למונית בגלל כיסא הגלגלים. מותר לו?

    לא. הוא חייב לאפשר לך לעלות למונית עם כיסא הגלגלים, והוא אף מחויב לסייע לך בכניסה ויציאה מהמונית, ובאחסון המטען במונית.

  • מה ניתן לעשות במקרה שנפגעה זכותי כבעל מוגבלות?

    על פי החוק, מי שפעל בניגוד לחובתו, וקיפח את זכויותיו של אדם בעל מוגבלות, עשוי להיות מחויב בפיצוי התובע בסכום של עשרות אלפי שקלים – גם ללא הוכחת נזק. בנוסף לפיצוי כספי לנפגע, עבירה על החוק יכולה להיות לגרור גם ענישה פלילית (כגון קנס לטובת המדינה). המקרים בהם ניתן לתבוע פיצוי בגין הפגיעה בזכות בעל המוגבלות, וגובה הפיצוי, עשוי להשתנות ממקרה למקרה, ומומלץ להתייעץ בעו"ד טרם הגשת תביעה.