זכויות אדם

זכותו של כל אדם לפרטיות ולצנעת חייו היא אחת הזכויות החשובות ביותר, והיא זכתה לעיגון בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בנוסף לחוק היסוד נחקק בישראל "חוק הגנת הפרטיות", אשר מפרט מה הם אותם מקרים שיחשבו כפגיעה בפרטיות. במילים אחרות, החוק מסביר מה הדברים שאין לעשות כלפי אדם אחר. כך, לדוגמא, אסור לפרסם תמונות של אדם אם הפרסום של התמונות עלול להשפיל אותו, אסור להפר הסכמה ספציפית שנועדה להגן על הפרטיות של מישהו, אסור למסור לצד שלישי פרטים שהתחייבנו לא למסור ואסור לפרסם דברים הקשורים למצבו הבריאותי של מישהו או לעברו המיני (האמור בפסקה זו הוא רשימה חלקית ולא ממצה של הדברים שמהווים פגיעה בפרטיות).

פגיעה בפרטיות יכולה להיגרם על ידי גורמים שונים. על ידי רשויות השלטון וגורמי אכיפת החוק (למשל חיפוש לא חוקי של המשטרה, מאגרי מידע רחבים מדי ללא הגנה), על ידי מעסיק (הצבת מצלמות במקום העבודה, חדירה לדוא"ל), על ידי גורמי רפואה (כמו למשל מסירת מידע רפואי ללא קבלת הסכמה מהמטופל) על ידי חברות (העברת מידע מחברה פיננסית אחת לאחרת) ועל ידי אנשים פרטיים (שליחת תמונות פרטיות ללא אישור, למשל).

אחת התופעות הנפוצות של השנים האחרונות היא שימוש הגובר ברשתות חברתיות כמו פייסבוק או אינסטגרם, ובאפליקציות לשליחת מסרים מיידיים (whatsapp, טלגרם, אסמסים. השימוש הרב בהן העלה את ה"סיכון" לפגיעה בפרטיות של כל אחת ואחד מאיתנו, שכן הטלפון הסלולרי מכיל מידע עצום ורחב – אנשי קשר, אימיילים, סיסמאות לאתרים, מידע ביומטרי, היסטוריית מיקום ועוד, אשר ניתן לעשות בו שימוש רחב לפגיעה בבעל המידע. כך, למשל, בשנים האחרונות ישנה תופעה של אנשים שמפיצים תמונות אישיות של אחרים, לפעמים גם בעלות אופן מיני, ברשתות חברתיות ובאפליקציות שונות. האופן בו הרשתות החברתיות פועלות, עלול לגרום לכך שהמידע שמופץ, יגיע לכמות עצומה של אנשים בזמן קצר מאוד.

אדם המגיש תביעה לפי חוק הגנת הפרטיות, רשאי לדרוש פיצוי גם ללא הוכחת נזק, בסכום של עד כ-60,000 ₪ (החוק קבע פיצוי של עד 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק, הצמוד למדד משנת 2007).

אנו מאמינים כי לכל אדם שמורה הזכות המלאה החליט איזה מידע אודותיו יפורסם, ואיזה לא. משרדנו מתמחה בהגנה על אנשים שנפגעה זכותם לפרטיות – בין אם מדובר באדם או חברה פרטית שעשו זאת, או אם הפגיעה נעשתה על ידי מי מרשויות השלטון ואכיפת החוק.

מאמרים - פרטיות

    לכל המאמרים בנושא >>

שאלות ותשובות

  • גיליתי שהבוס שלי מחטט לי באימייל לאחר שעות העבודה. מותר לו?

    תלוי באיזה מקרים. אנו מבחינים בין תיבת דואר שהיא "בבעלות" המעסיק ומשמשת לענייני עבודה בלבד, בין תיבת דואר שהיא פרטית לחלוטין, ובין תיבת "אמצע", כזו שמשמשת גם לענייני עבודה, וגם לעניינים אישיים. באפשרות הראשונה, מותר למעסיק לעקוב אחרי אימיילים שקשורים לעבודה, אבל אם המעסיק מגלה שמדובר בתכתובת אישית – גם אם זה האימייל של העבודה – אסור לו לקרוא אותה. לגבי תיבת דואר אישית, או תיבת דואר מעורבת – למעסיק אסור לבצע מעקב אחריהן. יצוין, כי תשובה זו היא כללית ביותר, ובכל מקרה שבו אתם סבורים כי המעסיק ביצע חדירה אסורה לפרטיותכם – מומלץ להתייעץ בעו"ד.

  • המעסיק התקין במחשבים של העובדים תוכנות למעקב וניטור, כדי לבדוק את דפוסי השימוש של העובדים במחשב האישי של כל עובד. זה חוקי?

    על המעסיק ליידע את כל העובדים האם נעשה שימוש בטכנולוגיות מעקב מסוימות כבר בשלב הקבלה לעבודה, או אם הן לא היו קיימות בזמן הקבלה, אז המעסיק צריך לדווח עליהן לעובדים בעת שהן ננקטות. כלומר, אם לאחר שהעובד התחיל לעבוד במקום, השתנו אמצעי הניטור והמעקב, יש ליידע את העובדים על כך מיד.

  • לאחרונה החלה העירייה להציב מצלמות מעקב בעיר, המצלמות את העוברים והשבים, ושומרות תיעוד של כל ההקלטות. האין זו פגיעה חמורה בפרטיותי?

    לדעתנו, דרך פעולה זו של העירייה הינה פגיעה חמורה בפרטיות האזרחים. תפיסה זו מתחזקת נוכח העובדה שמחקרים מראים כי מצלמות אינן יעילות במיגור פשע. ניתן וכדאי לפעול נגד חדירה קשה זו לפרטיות האזרחים. על אף שקיימת חקיקה מסוימת שנועדה להבטיח את פרטיותנו (למשל, חוק הגנת הפרטיות וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו), אין כיום הגבלות ספציפיות על השימושים שניתן להפיק מאותם צילומים, וקיים חשש כי מאגרי המידע ישמשו את העיריות ואת גופי השלטון למטרות נוספות ובלתי ראויות.

  • לצערי, בעת שהייתי מאושפז בבית חולים, גילו הרופאים למשפחה שלי פרטים רפואיים שביקשתי שלא יספרו להם. יש טעם לדרוש פיצוי בגלל זה?

    כן. על צוות רפואי להקפיד על הפרטיות של כל מטופל ומטופל. מי שמידע רפואי אודותיו זלג למישהו שלא היה מורשה לקבלו, יכול לדרוש פיצוי של עשרות אלפי שקלים ללא הוכחת נזק. במקרה שטיפלנו, בו, קופת חולים חשפה בני הוריו של מטופל שהוא נשא HIV, והוא זכה לפיצוי של 70,000 ₪. במקרים אחרים בטיפולנו, זכו מטופלים לפיצוי של 35,000-50,000 ₪ בגלל פגיעה בפרטיותם על יד צוותים רפואיים.

  • אני רוצה להקליט מישהו. מותר לי, או שזו עבירה על החוק?

    על פי חוק, מותר לך להקליט שיחה, טלפונית או פרונטלית, אם אתה נוכח בשיחה. כלומר, אם אתה מתקשר לאדם ומעוניין להקליט את השיחה – מותר לך. אם את חוששת שהבוס שלך יגיד משהו לא ראוי בשיחה איתו – מותר לך להקליט את השיחה. האזנת סתר אסורה, מוגדרת כ"האזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה", ואם אתה המקליט, ההקלטה חוקית. חשוב לציין, עם זאת, שאף שההקלטה עצמה חוקית, כלל לא בטוח שהפרסום שלה חוקי. הפרסום עצמו עלול להוות פגיעה בפרטיות, או לשון הרע (אך שימוש שלה בהליך משפטי הוא חוקי ומותר).

  • מישהו שלח תמונות עירום שלי ב"וואטסאפ", והן הגיעו לעשרות אנשים. מה אפשר לעשות?

    מדובר בעבירה פלילית, וגם בעבירה (עוולה) אזרחית. כלומר, מי שעשה את זה יכול להיות חשוף גם לכתב אישום פלילי (שסופו, אם הורשע השולח, יכול להיות קנס או מאסר), וגם לתביעה אזרחית שיגיש מי שנפגע ממשלוח התמונה. חשוב לציין כי משלוח תמונות עירום יכול להיות גם הטרדה מינית, לפי החוק למניעת הטרדה מינית.