חדשות ועידכונים

התובעים נדרשו לחתום על ויתור סודיות רפואית, הגישו ערעור, והנתבעים חזרו בהם מדרישתם

הליך שהתקיים בתביעתם של ארבעה תובעים כנגד רופא השיניים שלהם, הורה בית משפט השלום כי על כל התובעים למסור לנתבע כתב ויתור על סודיות רפואית. משמעות החתימה על כתב הויתור הנה, כי לנתבע תהיה גישה לכל מסמך רפואי, בכל נושא, אשר נוצר בנוגע לתובעים אי פעם, לרבות ביקורי רופאים, בדיקות, אשפוזים וכו'. ברם: הנתבע אמנם רופא, אולם שניים מתוך ארבעת התובעים כלל לא תבעו אותו בעילה של רשלנות רפואית, אלא בעוון פרסום לשון הרע והגשת תלונת שווא נגדם במשטרה, ועל כן, על פניו, לא היה לנתבע כל צורך במסמכיהם הרפואיים.

בבקשת רשות הערעור שהוגשה ע"י משרדנו על החלטת בית המשפט לחייב גם תובעים אלו בחשיפת המידע הרפואי שלהם ללא צורך, טענו כי ההחלטה פוגעת באופן חמור ולא מידתי בזכותם של התובעים לפרטיות, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. עוד נטען, כי הנתבע דרש מהם לחתום על כתב ויתור על סודיות רפואית שלא מטעמים מוצדקים, אלא כדי להפעיל עליהם לחץ פסול ולפגוע בהם תוך ניצול לרעה של הליכי משפט.

בין השאר ציינו כי "השאלות המשפטיות שמעלה ערעור זה, הנן שאלות משפטיות חשובות כשלעצמן והנוגעות הן לזכות היסוד לפרטיות והן לשאלת הגישה לערכאות, כפי שיפורט להלן. בקשת רשות ערעור זו מעלה את השאלה הכללית והחשובה– האם נכון וראוי להטיל על כל תובע שהוא, בכל עניין, לחשוף כל מידע על עברו הרפואי… הכלל הנו כי מידע רפואי הנו חסוי. החסיון נובע הן מהזכות לפרטיות המוגנת בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א – 1981, קבוע בחוק זכויות החולה, תשנ"ו – 1996 (סעיף 19) וחוסה אף תחת ההגנה החוקתית על הזכות לפרטיות הקבועה בסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו…".

סמוך לאחר הגשת בקשת רשות הערעור ניתנה החלטה ע"י כב' השופטת צ'רניאק בבית המשפט המחוזי בת"א, ולפיה כיוון שעל פניו נראה כי אכן יש פגיעה בפרטיותם של המערערים, מומלץ למשיב (הנתבע) להסכים לביטול החלטת בית משפט השלום בעניין חיוב התובעים לחתום על ויתור על סודיות רפואית. בית המשפט המחוזי ביקר את החלטת בית משפט השלום, וקבע כי היה עליו להיכנס לעובי הקורה ולנמק את החלטתו לחייב את התובעים לותר על סודיותם הרפואית, שעה שהם מתבקשים לחשוף את עברם הרפואי באופן כה גורף. בעקבות המלצת בית המשפט הודיע המשיב כי הוא נסוג מדרישתו לקבל כתב ויתור על סודיות רפואית מהתובעים אשר לא תבעו בעילה של רשלנות רפואית.