תושבות ואזרחות

מי שנולד להורים אזרחים ישראלים מקבל אוטומטית אזרחות ישראלית ואת מלוא הזכויות הנלוות לה, ובראשן הזכות לשהות ולעבוד בישראל. אנשים אחרים, אשר הנם אזרחים של מדינות זרות ומבקשים לחיות בישראל, זכאים לעשות כן בתנאים מסוימים. במקרים בהם יש להם עפ"י חוק אפשרות לשהות בישראל, באופן זמני או קבוע, הם נדרשים לעבור משוכות ביורוקרטיות לא פשוטות שמציב משרד הפנים, על מנת לממש זכות זו.

מי הם האזרחים הזרים הזכאים לחיות בישראל?

זכאים לפי חוק השבות: יהודים, וכן בניהם ונכדיהם של יהודים (גם אם אינם יהודים), זכאים לעלות לישראל ולקבל בה אזרחות. בעיות עשויות להתעורר כאשר, למשל, אדם מתקשה להוכיח כי הוא או אבותיו הנם יהודים, או כאשר המדינה מסרבת להכיר בגיור שעבר.

בני זוג של אזרחים ותושבים ישראלים: כל אזרח ותושב ישראלי זכאי לבחור את שותפו לחיים כראות עיניו, ובן זוגו – שהנו אזרח מדינה אחרת – רשאי לגור עמו בישראל. לצורך כך על הזוג להוכיח את כנות הקשר ביניהם, וכי אכן מרכז חייהם בישראל. בתום תהליך בן מספר שנים, יזכה בן הזוג הזר לאזרחות בישראל. משרד הפנים על פי רוב אינו מקל על התהליך, ורצוי שהזוג יהיה ערוך לכך, ויקבל יעוץ מתאים עוד לפני הפניה הראשונה למשרד הפנים, על מנת למנוע תקלות וסירובים לבקשה.

עובדים זרים ומומחים: במקצועות נדרשים מסוימים מגיעים לישראל אזרחים זרים על מנת לעבוד. רישיון השהיה שלהם מוגבל לעיסוק במקצוע מסוים. המדובר בעיקר בעיסוק בתחומי הסיעוד, החקלאות והבניין. מעסיק המבקש להעסיק עובד זר נדרש לקבל היתר מיוחד מרשות האוכלוסין וההגירה, וחלות עליו חובות עפ"י חוק עובדים זרים. כמו כן, מי שמעוניין להעסיק עובד מומחה, נדרש לעמוד בתנאים מיוחדים נוספים. משרד הפנים עשוי לסרב לבקשת מעסיק לקבל היתר אם לא הצליח להראות שהוא עומד בתנאים הנדרשים. משרד הפנים אף עשוי לסרב לחדש רישיון עבודה לעובד ספציפי, אם אותו עובד, לעתים שלא באשמתו – לא חידש את רישיון הישיבה בזמן.

מקרים הומניטריים: לעתים, אזרחים זרים אשר חיו בישראל מספר שנים (ארוך או קצר) וקבעו בה את מרכז חייהם, נדרשים לעזוב, שכן אין סעיף בחוק המאפשר להם להישאר בארץ. זאת, למרות שמדובר בנתק ובפרידה קשים מכל המוכר להם, ולעתים תוך גירושם למדינה בה אין להם כל קרוב ומכר, ללא אפשרות לנהל חיים תקינים, או תוך אילוץ להיפרד מעל קרוביהם שבישראל. במקרים כאלו ניתן לפנות בבקשה מיוחדת לקבלת מעמד בישראל מטעמים הומניטריים מיוחדים. חשוב להציג את המקרה באופן נכון ומפורט, שכן יש לשכנע את רשות האוכלוסין וההגירה כי מדובר במקרה קיצוני המצדיק חריגה מהכללים הרגילים, על מנת למנוע נזק חמור למבקש אם יצא מישראל.

פליטים: פליט הוא מי שנמלט מסכנה במדינת מוצאו, אינו יכול לשוב לשם בשל כך, ועל כן מבקש הגנה (מקלט) בישראל. בישראל ישנן שתי אוכלוסיות של פליטים: הקבוצה הראשונה היא של אזרחי מדינות שמדינת ישראל הכירה בכך, שכל אזרחיהן נתונים לסכנה, כגון: אריתריאה, סודן, חוף השנהב. הקבוצה השנייה היא של אזרחים מכל מדינה שהיא, אשר שיבתם אליה מסוכנת משום שהם צפויים שם לסכנה כלשהי: מצד השלטון או מצד אנשים אחרים. הוכחת הזהות או הסכנה הצפויה למבקשי המקלט בארצם אינה פשוטה, ודורשת לא אחת התערבות של בית המשפט בהחלטת משרד הפנים.

זכאים נוספים: ישנם מקרים נוספים בהם אזרחים זרים יכולים לקבל אפשרות לשהות בישראל לתקופות ארוכות: סטודנטים, כמתנדבים בארגונים שונים, ובתפקידים מסוימים במוסדות דת כגון כנסיות.

מאמרים - תושבות ואזרחות - כללי

    לכל המאמרים בנושא >>

שאלות ותשובות

  • התגיירתי גיור רפורמי בחו"ל, האם אני זכאי לעלות לישראל עפ"י חוק השבות?

    ביהמ"ש העליון קבע, כי גם גיור רפורמי בחו"ל מוכר לצורך הזכות לעליה לישראל. יש צורך להראות כי הגיור נעשה בקהילה יהודית מוכרת ולהציג אישור על השלמתו. עם זאת, כיוון שמדובר בכלל שנקבע לפני שנים אחדות בלבד, מי שעברו גיור רפורמי נתקלים לא אחת בקשיים מצד משרד הפנים, שאינו ממהר להכיר בהם כיהודים.

  • אני ישראלי והכרתי בת זוג מחו"ל, אשר לה ילדים מנישואים קודמים. האם הילדים יוכלו לגור עמנו בישראל?

    ככלל, אם מדובר בילדים בני פחות מחמש עשרה שנים, התשובה היא כן. אם הילדים מבוגרים יותר הם יוכלו להתלוות לאמם רק אם גרו עמה בשנתיים שקדמו לבקשה, ובנסיבות מיוחדות אף אם לא גרו עמה.

  • האם בני זוג ממדינה זרה שאינם נשואים באופן רשמי לבן זוגם הישראלי, ובני זוג מאותו מין יכולים לקבל אשרת שהייה (ויזה) בישראל כדי לחיות לצד בן זוגם?

    גם בני זוג שהנם "ידועים בציבור", לרבות בני זוג מאותו המין (הומואים ולסביות), זכאים לגור עם בן זוגם בישראל. כאשר בני הזוג אינם נשואים, ההליך מול משרד הפנים עד לקבלת מעמד של תושב קבע הוא ארוך יותר מאשר במקרה של בני זוג נשואים. במקרה כזה, אין אפשרות לאזרחות מלאה בסוף התהליך, ונטל ההוכחה המוטל על הזוג להראות כי יש ביניהם קשר כנה הינו כבד יותר.

  • לאמי הקשישה עובדת זרה והיא מאד קשורה אליה. בפעם האחרונה שהלכנו למשרד הפנים לחדש את הוויזה שלה, סירבו לנו, ואמרו שהיא חייבת לצאת מישראל תוך 30 יום. מה אפשר לעשות?

    על החלטות משרד הפנים בענייני אשרות (ויזות) ניתן לערער. חשוב לעשות זאת במועד. הסיבות לסירוב יכולות להיות קשורות לטיפול לקוי בעניין הוויזה של העובדת ע"י מעסיקים קודמים או החברה באמצעותה הועסקה, שלא באשמתה. חשוב לציין, כי גם במקרים בהם העובדת שוהה בישראל מעל חמש שנים ניתן לבקש הארכת עבודתה עם האם, באמצעות הגשת בקשה מתאימה בצירוף חוות דעת של רופא ועובדת סוציאלית לגבי הקשר בין האם לעובדת.

  • ביקשתי שיכירו בי כפליט, כי בארצי מאיימים להרוג אותי עבריינים הטוענים כי אני חייב להם כסף. בקשתי נדחתה. מה אפשר לעשות?

    על ההחלטה ניתן לערער הן באמצעות הגשת בקשה לעיון חוזר ליחידת הטיפול בפליטים, והן לבית המשפט. במקרים רבים, גם מי שמאוים ע"י גורמים עבריינים, והמשטרה בארצו אינה יכולה לספק לו הגנה מפניהם, זכאי למעמד פליט. כמו כן, חשוב לבדוק אם ההחלטה נתקבלה לאחר דיון הוגן ומקצועי בבקשה, ואם לא, ניתן לבקש הליך חוזר.

  • אני בעל מסעדה, ורוצה להעסיק עובדים זרים שכבר נמצאים בישראל. איך אדע אם מותר להם לעבוד בישראל כחוק?

    ככלל, יש לבדוק אם יש לעובדים רישיון ישיבה מתאים ("ויזת עבודה"). רישיון הישיבה הנפוץ ביותר הוא מסוג ב/1 (B/1). הוא יכול להיות כללי, או מוגבל לתחום עיסוק מסוים. חשוב לזכור, כי מדינת ישראל התחייבה שלא להטיל קנסות גם על מעסיקים אשר מעסיקים מבקשי מקלט, שהם בעלי אשרה מסוג 2(א)5, על אף שאין מדובר ברישיון עבודה.

    האשרה מוטבעת בדרכונם של העובדים, ובמקרה שאין להם דרכון, ניתנת להם על גבי גיליון נפרד המונפק ביחידת הפליטים בת"א או בלשכות מנהל האוכלוסין.