בקשה לקבלת מעמד בישראל מטעמים הומניטריים

הוועדה הבינמשרדית המייעצת לקביעה ומתן מעמד בישראל מטעמים הומניטריים היא גוף שתפקידו להמליץ לרשות האוכלוסין האם להעניק מעמד חוקי בישראל לאזרחים זרים במקרים חריגים. הוועדה דנה במקרים  של אנשים אשר אינם זכאים להתגורר בישראל לפי החוק, וההחלטה ניתנת לפנים משורת הדין

אפשרויות ההגירה לישראל הן מצומצמות למדי, לגבי מי שאינו יהודי. האפשרויות המרכזיות לקבלת מעמד של תושב או אזרח בישראל, הנן דרך נישואין לאזרח ישראלי, ובמקרים מיוחדים – למי שילדיו ישראלים. עובדים זרים אינם מקבלים מעמד של קבע בישראל, אפילו אם הם מתגוררים בישראל שנים רבות באופן חוקי.

עם זאת, משרד הפנים מכיר בכך, כי ייתכנו מקרים בהם מוצדק וראוי לאפשר לאנשים מסוימים לקבל מעמד בישראל, על אף שאינם עונים לקריטריונים הקבועים בחוק. מקרים אלו נבחנים ע"י הוועדה הבינמשרדית למתן מעמד מטעמים הומניטריים.

הוועדה אינה פועלת לפי קריטריונים כתובים כלשהם, ועל כן, תיאורטית, כל אחד יכול לפנות בבקשה למעמד לוועדה. הוועדה הבינמשרדית מורכבת מנציגי מספר משרדים, המלמדים במקצת גם על השיקולים ששוקלת הוועדה בבואה להחליט אם אדם מסוים צריך לקבל מעמד בישראל. יושב ראש הוועדה הוא מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, והנציגים האחרים הם ממשרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד החוץ, המוסד לביטוח לאומי, משטרת ישראל ולשכת הקשר. בדיוני הוועדה יושבים גם נציגים נוספים של משרד הפנים.

המלצותיה של הוועדה אינן מפורסמות, אולם מהחלטות שהצטברו במשרדי עורכי דין העוסקים בנושא, וכן מפסיקת בתי המשפט, ניתן ללמוד על סוגי המקרים בהם ניתן מעמד מטעמים הומניטריים. המבקש מעמד מטעמים הומניטריים צריך להראות בד"כ שני תנאים: מצד אחד, עליו להראות, כי מרכז חייו בישראל, והוא השתקע כאן בפועל. מצד שני, עליו להראות, כי חזרתו לארץ המוצא שלו תגרום לו נזק חמור. לעתים, הנזק שנגרם הוא לאו דווקא, או לא רק, למבקש, אלא לאדם אחר שנמצא בישראל. למשל, הורה זר לילד שהנו אזרח ישראלי, כשהנתק מההורה יגרום נזק לקטין, או בן בגיר להורה שנמצא בישראל וזקוק לטיפולו.

כך, למשל, ניתן מעמד מטעמים הומניטריים לאשה אשר הגיעה לישראל כקורבן לסחר בזנות, ובישראל נולד לה ילד עם קשיים התפתחותיים קשים. הילד לא יכול היה לקבל טיפול מתאים בארץ מולדתה של האם, אוזבקיסטן.

שאלת גילו של מבקש המעמד, והיותו קטין (מתחת לגיל 18) היא פעמים רבות שיקול חשוב בעיני הוועדה. הדבר נכון גם למי שכבר אינם קטינים, אולם נכנסו לישראל בעודם קטינים, בדרך זו או אחרת, למדו והשתקעו כאן, ואיבדו כל קשר עם קרוביהם בארצות המוצא.

שיקול רלבנטי נוסף הנו, האם מי שמבקש מעמד היה זכאי בעבר למעמד בישראל מכוח נוהל אחר (למשל, מכוח נישואין, החלטת הממשלה בעניין ילדי זרים או כל נוהל אחר) אולם לא מימש את זכותו בזמן שלא באשמתו.

עפ"י נוהלי  עבודתה של הוועדה, יש להגיש את הבקשה לוועדה  בלשכת רשות האוכלוסין במקום מגוריו של המבקש. עפ"י התיקון האחרון לנוהל, מנהל הלשכה רשאי לדחות את הבקשה על הסף במקרים בהם ראה שמי שמבקש מעמד כבר הגיש בעבר בקשה אחרת ונדחה. עם זאת, מדובר בסעיף בעייתי בנוהל, אשר למעשה סותר את עצמו, כיוון שתכלית הוועדה  היא לבדוק בדיוק את אותם המקרים, אשר אינם נופלים בגדר הנהלים האחרים. למעשה, באחד המקרים הוועדה דווקא החליטה לתת מעמד מטעמים הומניטריים למי שבקשתה למקלט נדחתה, אולם הוכח שצפויה לה סכנה אם תשוב למולדתה, בשל התעקשות משפחתה לבצע בה מילת נשים. יתר על כן, בית המשפט הורה בעבר כי על משרד הפנים לבחון את בקשת המקלט והבקשה ההומניטרית במקביל.

ההליך של קבלת מעמד מטעמים הומניטריים הוא בד"כ ארוך, ולעתים קרובות הבקשות נדחות והמעמד ניתן רק לאחר התערבות בית המשפט. רצוי מאד להתייעץ עם עורך דין המנוסה במקרים דומים לפני הגשת בקשה, על מנת למקסם את סיכויי הקבלה. הדבר נכון במיוחד במקרים בהם צפויה דחייה על הסף משום שהוגשה בקשה אחרת בעבר.