האם מותר להעסיק פליטים?

סוגי אשרות הניתנות למבקשי מקלט בישראל ואפשרויות העבודה עמן – עדכון

המושגים "פליטים", "עובדים זרים", "מבקשי מקלט" "מסתננים" משמשים בערבוביה וההבדלים ביניהם אינם תמיד ברורים לציבור הרחב. לאוכלוסיית המעסיקים המבקשים לשכור אנשים אלו לעבוד אצלם, מדובר באבחנה קריטית. ננסה, אם כן, לעשות קצת סדר בדברים:

"עובדים זרים" – הנם אזרחי מדינות זרות אשר קיבלו רישיון ישיבה מסוג ב/1 –תייר עם רישיון עבודה – עוד בטרם הגעתם לישראל. מותר להעסיק אותם, אולם אך ורק בתחום הספציפי לגביו ניתן הרישיון, ורק למעסיק אשר מחזיק בהיתר העסקה לעובד זר. הענפים המרכזיים בהם מועסקים עובדים זרים בישראל: סיעוד, חקלאות ובניין. מרבית העובדים הזרים בישראל מגיעים ממזרח אסיה ומזרח אירופה.

רישיון עבודה של עובד זר מוטבע תמיד על גבי דרכונו ונראה כך:

תמונה אשרת עובד זר

פליטים – הנם אנשים אשר ברחו ממדינתם כיוון שנרדפו בה על רקע פוליטי, דתי, גזעי, לאומי או בשל השתייכותם לקבוצה חברתית מסוימת, כפי שנקבע באמנה בדבר מעמדם של פליטים.

בפרקטיקה, פליט הוא למעשה מי שהוכר כפליט לאחר בדיקה שנערכת ע"י הרשויות בישראל. מי שהוכר כפליט אמור לקבל אשרה מסוג א/5 – תושב ארעי, וניתן להעסיקו בכל עבודה כמו כל תושב אחר בישראל. בישראל נמצאים מעט מאד פליטים מוכרים.

מבקשי מקלט – מבקש מקלט הוא מי שהגיש בקשה להיות מוכר כפליט ("בקשת מקלט"), אולם טרם ניתנה החלטה בבקשה, או שהוחלט שלא לדון בה. רוב האזרחים האפריקאים הנמצאים בישראל משתייכים  לקטגוריה זו. תהליך בדיקת בקשת המקלט עשוי לארוך חודשים ארוכים ואף שנים, ובמהלך תקופה זו ניתן למבקשי המקלט רישיון ישיבה מסוג "2(א)5" אשר מסדיר את חוקיות שהייתם של האוחזים בו בישראל, אך אינו מהווה רישיון עבודה. זהו גם מצבם החוקי של עשרות אלפי אזרחי אריתריאה וסודן, שלא הגישו בקשות להכיר בהם כפליטים, אולם המדינה החליטה שלא לגרשם חזרה עקב המצב במדינתם. כאן מתחיל המצב להסתבך ושאלת חוקיות ההעסקה הנה מורכבת יותר, כיוון שלמעשה לא מדובר באיסור גורף ומוחלט.

העסקת עובדים שהנם מבקשי מקלט – מותר או אסור?

לאחרונה פירסמה רשות האוכלוסין וההגירה הנחיות חדשות למעסיקים בעניין. ההנחיות נובעות ממספר התפתחויות ושינויים בנושא בפסיקת בתי המשפט ובמדיניות רשות האוכלוסין וההגירה. ביום 16.1.2011 ניתן פסק דין בבג"ץ קו לעובד נ' הממשלה.במסגרת הבג"ץ הסכימה המדינה שלא להשית קנסות על מעבידים המעסיקים מבקשי מקלט. כלומר, ככלל, מעסיק אשר עובדים אצלו מבקשי מקלט אינו צריך לחשוש כי ייענש בשל כך, על אף שאין לעובדים אלו רישיון עבודה כדין. רישיון השהיה של רוב מבקשי המקלט אשר עונים לתנאים שנקבעו בבג"ץ וניתן, למעשה, להעסיקם, נראה כך. רוב מבקשי המקלט בישראל מחזיקים, נכון להיום, ברישיון שהייה מסוג זה.

לאחרונה, הודיעה המדינה כי תתחיל להעניש מעסיקים אשר מעסיקים חלק מסוים של מבקשי המקלט. מדובר במבקשי מקלט אשר קיבלו הוראה לשהות ב"מתקן השהיה" החדש בדרום, והם למעשה כלואים, אשר יכולים לצאת ולחזור ממתקן הכליאה אך אסור להם לעבוד. הם מחזיקים בכרטיס שוהה במרכז השהיה.

מעסיק שמקבל לעבודה מבקש מקלט עם אישור מסוג זה צפוי לקנסות. לאחרונה קיבלו כאלפיים איש הוראה מסוג זה.כמו כן, בחלק מהמקרים, החלה המדינה להנפיק רישיונות שהייה מוגבלים גיאוגרפית, והאוסרים על מבקשי המקלט לעבוד במקומות מסוימים – ת"א ואילת. ההגבלה נכתבת בתחתית האישורים.

מי שיעסיק מבקש מקלט בעל אישור מסוג זה בת"א או באילת – צפוי לענישה. מי שיעסיק את אותו אדם בכל עיר אחרת – לא ינקטו נגדו סנקציות.

כמו כן, יש לשים לב לסוג נוסף של אישור שהיה, הדומה לאשרות השהייה המונפקות למבקשי מקלט, אך למעשה האוחז בו כבר אינו מוגדר ע"י הרשויות כמבקש מקלט (או שמעולם לא הוגדר ככזה), והאשרה ניתנה לו לאחר שכבר התקבלה החלטה להרחיקו מישראל – אך טרם בוצעה בפועל.

שימו לב, שהאישור שונה מהאשרה שניתנת למבקשי המקלט שניתן להעסיקם ללא חשש אכיפה, בכיתוב בתחתיתו, המודיע, כי על האוחז ברישיון זה לשתף פעולה עם הרחקתו מישראל. מי שאוחז ברישיון כזה אינו רשאי לעבוד, ומעסיקו עלול להיות חשוף לקנסות וכתבי אישום.

משמעות המונח "מסתננים" הנה, אנשים שנכנסו לישראל שלא דרך מעבר גבול מוכר. לדרך הגעתו של אדם לישראל אין השפעה על סיווגו כפליט או מבקש מקלט (יש מבקשי מקלט שהגיעו לישראל באופן לא חוקי דרך גבול מצריים, ויש מבקשי מקלט שהגיעו בטיסה באופן חוקי) ואין לכך, לצורך עניינו של מאמר זה, השפעה על סוג האשרה שניתן לאדם ועל האפשרות להעסיקו.

הבהרה:

חשוב לציין, כי המדיניות בנושא הטיפול באוכלוסיית מבקשי המקלט והעסקתם משתנה באופן תדיר, ועל כן המידע האמור לעיל נכון ליום 18.2.13. ניתן ורצוי להתייעץ עם עורך דין בנוגע למקרים ספציפיים.