קבלת אזרחות בארץ עקב נישואים לישראלי

מהם הצעדים שעל אזרח ישראלי לנקוט לאחר שהתחתן עם אזרחי/ת ממדינה אחרת? על מנת שבת הזוג תוכל לשהות ולעבוד באופן חוקי בישראל, על בני הזוג להתחיל ב"הליך מדורג" הנמשך מספר שנים, ולעמוד בכל התנאים הקבועים בנוהל של רשות האוכלוסין וההגירה. דעו את זכויותיכם ואת הדרך לממשן.

אזרח ישראל, אשר התחתן עם אזרח של מדינה זרה, זכאי לבקש ממשרד הפנים כי לבן או בת זוגו תינתן אזרחות ישראלית. זכות זו מעוגנת בסעיף 7 לחוק האזרחות.

אין זה משנה אם בני הזוג נישאו בארץ או בחו"ל, ואם אחד מהם יהודי או לא. בנוסף, אם לבן הזוג הזר ילדים קטינים מנישואים קודמים – הוא רשאי להביאם עמו ואף הם יזכו לאזרחות ישראלית.

עם זאת, קבלת האזרחות הישראלית אינה אוטומטית, ועל בני הזוג לעבור הליך בירוקרטי ממושך מול משרד הפנים (זאת, בניגוד לתהליך ההתאזרחות לעולים עפ"י חוק השבות).

עפ"י "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" של רשות האוכלוסין וההגירה, ההליך מורכב משני שלבים עיקריים:

א. הגשת בקשה, בליווי מסמכים מקוריים מארצו של בן הזוג הזר

ב. ראיונות חוזרים אחת לשנה והגשת מסמכים בנוגע לקיום חיים משותפים בפועל

במהלך השלב הראשון לבקשה, בן הזוג מקבל אשרה ("ויזה") של תייר עם רישיון עבודה ("ב/1"), למשך כחצי שנה. בשלב השני, לאחר הראיון, בן הזוג יקבל תעודת זהות זמנית של תושב ארעי. תעודת זהות זו תקפה לשנה אחת בלבד, ויש לחדש אותה מידי שנה במשרד הפנים. בתום ארבע שנים במעמד של תושב זמני, רשאי בן הזוג לבחור לקבל מעמד של אזרח או של תושב קבע בישראל, לפי העדפתו.

משרד הפנים אינו מסתפק בהוכחת הנישואין באמצעות תעודת זהות בלבד, והוא דורש הוכחות לכך שבני הזוג אכן מקיימים בישראל חיי נישואין בפועל, ולא מדובר בנישואים פיקטיביים בלבד.

כיצד מוכיחים קיום חיי זוגיות? האמצעים המקובלים הם תמונות, מכתבים, חשבון בנק משותף, עדויות של מכרים ובני משפחה. חשוב לציין, כי מלבד המסמכים שעל בני הזוג להציג המפורטים בנוהל עצמו, לכל לשכה של רשות האוכלוסין בערים השונות יש דרישות נוספות ומעט שונות.

חשוב לציין, כי משרד הפנים אינו מוסמך לדחות בקשה של בני זוג למעמד, רק משום שמדובר ב"נישואי תועלת" (למשל, נישואים מטעמים נוחות כלכליים, או אפילו לצרכי השתקעות בישראל). כל עוד בני הזוג אכן חיים יחד בפועל כבני זוג, והקשר אינו "על הנייר" בלבד – משרד הפנים צריך לאשר את הבקשה. כך גם קבע בית המשפט העליון במספר פסקי דין, למשל: עע"ם 430/13 גליה חיטוב חתל נ' משרד הפנים (19.5.13), שם נאמר כי נישואים "לצורך הפגת בדידות" אינם בהכרח פיקטיביים.

עם זאת, בפועל, זוגות אשר הקשר ביניהם שונה מהסטנדרטי, ואכן מקיימים חיי נישואין מטעמי נוחות, צפויים להיתקל בקשיים באישור בקשתם ואף ביחס עוין במשרד הפנים. הדבר נכון במיוחד כאשר בן הזוג הזר מגיע ממדינת עולם שלישי. במקרים כאלה, מומלץ לקבל יעוץ משפטי בטרם התחלת ההליך, על מנת למנוע עגמת נפש והתארכות של התהליך. כמו כן, לבני הזוג זכות להיות מיוצגים ע"י עורך דין במהלך הראיונות שמתקיימים בלשכה.