תושבות ואזרחות

אזרחים ישראלים, יהודים ולא יהודים, זכאים לחיות עם בני ובנות זוגם בישראל. הזכות לחיות בישראל ולעבוד בה לצד בן הזוג הישראלי ניתנת הן לבני זוג נשואים, והן לבני זוג החיים כ"ידועים בציבור", לרבות זוגות חד-מיניים. מדובר בכל מקרה בהליך מדורג בעל מספר שלבים קריטיים, כאשר האישור הקבוע (אזרחות או תושבות קבע) ניתן רק לאחר מספר שנים.

זוגות רבים, בין אם הכירו בארץ או בחו"ל, אינם מודעים לזכויותיהם ופוחדים לגשת למשרד הפנים ולקבל את המגיע להם. לפעמים הבעיה היא הפוכה: זוגות ניגשים לתהליך ללא הכנה ראויה, במחשבה שמשרד הפנים יבוא לקראתם ויסייע להם בתהליך. למרבה הצער, אין זה המצב בד"כ. הדרישות הן נוקשות, הבירוקרטיה לעתים מסורבלת, ומחסור במסמך אחד או מילה שלא הובנה כהלכה עשויים להסתיים בסירוב לבקשה ודרישה כי בן הזוג יעזוב את ישראל מיידית.

משרדנו בעל ניסיון רב בטיפול בבקשות מסוג זה, לרבות במקרים מורכבים (למשל, כאשר בן הזוג נשאר באופן לא חוקי לישראל, או בקשתו נדחתה בעבר). אנחנו מייצגים לקוחות מול משרד הפנים בכל שלבי התהליך. במקרים פשוטים לעתים אין צורך בייצוג ע"י עו"ד, אולם מומלץ ביותר לקבל יעוץ ומידע לפני הגשת הבקשה על מנת לא ליצור קשיים בעתיד. לעומת זאת, אם בקשתכם סורבה, או הוצגה לכם דרישה בלתי אפשרית או בלתי סבירה – יש לפנות ליעוץ משפטי ללא דיחוי, על מנת שלא לפספס את המועדים הקבועים בחוק לערעור על ההחלטה.

מאמרים - מעמד לבני זוג

שאלות ותשובות

  • האם בני זוג ממדינה זרה שאינם נשואים באופן רשמי לבן זוגם הישראלי, ובני זוג מאותו מין יכולים לקבל אשרת שהייה (ויזה) בישראל כדי לחיות לצד בן זוגם?

    גם בני זוג שהנם "ידועים בציבור", לרבות בני זוג מאותו המין (הומואים ולסביות), זכאים לגור עם בן זוגם בישראל. כאשר בני הזוג אינם נשואים, ההליך מול משרד הפנים עד לקבלת מעמד של תושב קבע הוא ארוך יותר מאשר במקרה של בני זוג נשואים. במקרה כזה, אין אפשרות לאזרחות מלאה בסוף התהליך, ונטל ההוכחה המוטל על הזוג להראות כי יש ביניהם קשר כנה הינו כבד יותר.

  • הכרתי מישהי בחו"ל ואני רוצה שתבוא לחיות עמי בישראל. היא גרושה עם שני ילדים. האם הילדים יוכלו לחיות עמנו?

    אזרחי מדינות זרות שהתחתנו עם ישראלים, זכאים לחיות עמם בישראל.

    הם יכולים אף להביא עמם את ילדיהם מנישואים קודמים, אולם יש לכך מספר תנאים: ראשית, מדובר בילדים קטינים בלבד, ולא בוגרים. שנית, מדובר בילדים שעד למועד הבקשה חיו עם ההורה הזר (ולא, למשל, היו במשמורת מלאה של בן זוגו הקודם). כאשר מדובר בילדים מתחת לגיל 15 ניתן להביאם לישראל אף אם לא חיו עם ההורה הזר עד לאחרונה. כמו כן, יש להמציא מסמכים רשמיים המעידים על כך שההורה השני מסכים להגירתם של ילדיו לישראל.

    בכל מקרה גבולי, מבחינת גיל הילדים, קשר לא רציף עם ההורה הנשוי לישראלי, בעיה להשיג הסכמה מההורה הנוסף – מומלץ להתייעץ עם עורך דין לפני הגשת הבקשה.

  • היה לי בן זוג ממדינה אחרת בעבר, ולאחר שנפרדנו הכרתי בן זוג חדש, אף הוא ממדינה זרה. האם במשרד הפנים יאריכו לי את הויזה כדי לחיות עמו בישראל?

    עקרונית, אין הגבלה על מספר הבקשות למעמד מכוח חיים משותפים עם בני זוג שונים. עם זאת, יש לזכור שריבוי בקשות עשוי לעורר חשד של הרשויות, ולכן רצוי לתכנן היטב את ההתנהלות במקרה כזה.

    יש להודיע למשרד הפנים שהקשר הזוגי הקודם הסתיים, ולהגיש בקשה חדשה עם בן הזוג החדש. האשרה הקודמת בדרך-כלל תבוטל, עד לבחינת הבקשה עם בן הזוג החדש ויש לקחת בחשבון שתישארי תקופה מסוימת ללא רישיון עבודה. בכל מקרה, אסור לסרב לבקשה רק משום שזו בקשה שניה, ואם קיבלת תשובה מסוג זה, יש לפנות ליעוץ משפטי ולערער.

  • כמה זמן לוקח להוציא רישיון עבודה לבן זוג מחו"ל?

    מרגע הפניה הראשונה למשרד הפנים עד לאישור הבקשה והנפקת הויזה הראשונה עוברים בדרך כלל בין מספר חודשים לשנה, ולפעמים יותר. משך הזמן משתנה הן לפי המקום בו מגישים את הבקשה, והן לפי הנסיבות האישיות של בני הזוג, ומידת המוכנות שלהם להליך. על מנת לקצר את התהליך ככל האפשר, ולא לעשות טעויות שתיקונן יעלה בזמן יקר, מומלץ להתייעץ עם עו"ד עוד לפני שעושים את הצעד הראשון, ולהבין במדויק את מלוא הדרישות מבני הזוג.

  • הלכנו למשרד הפנים כדי לקבל ויזה עבור בת זוגי, וקיבלנו טפסים ברוסית שעלינו לשלוח לירושלים. מה זה?

    כאשר בן הזוג הזר הוא אזרח או יליד מדינות חבר העמים (ברה"מ לשעבר), בני הזוג עוברים בדיקה נוספת בלשכת הקשר "נתיב" המסונפת למשרד ראש הממשלה. לאחר מילוי הטפסים תוזמנו לראיון במשרדי נתיב בירושלים, שאמור להיות טכני בעיקרו. לאחר קבלת האישור מ"נתיב" ימשיך ההליך בלשכת רשות האוכלוסין במקום מגוריכם.

  • יש לי בן זוג ישראלי כבר חמש שנים, ויש לי אשרת א/5. עכשיו נפרדנו, ואני רוצה להישאר בישראל, האם זה אפשרי?

    אם יש לכם ילדים משותפים ויש לך אשרת א/5 כבר יותר משנתיים, תוכלי ברוב המקרים להישאר בישראל. אם אין לכם ילדים, זה תלוי מאד בנסיבות הפרידה (למשל, האם היתה אלימות) ובאופן בו נוהל ההליך במשרד הפנים. בשני המקרים מתן האשרה אינו אוטומטי, ומומלץ להיוועץ בעורך-דין לפני הגשת הבקשה.

  • מה זה אפוסטיל ואיך מקבלים חותמת אפוסטיל?

    חותמת אפוסטיל היא חותמת הניתנת על גבי מסמכים רשמיים של מדינות זרות, על מנת שהמסמכים יתקבלו במדינה אחרת. כאשר מוגשת בקשה לקבלת אשרה עבור בן זוג בעל אזרחות זרה, עליו להציג מסמכים רשמיים מארצו כגון תעודת לידה או תעודת נישואין. יש לדאוג שהמסמכים הללו יוחתמו בחותמת אפוסטיל עוד בארץ המוצא. כאשר צריך להגיש מסמכים מישראל לארצות אחרות, ניתן לקבל חותמת אפוסטיל בבתי המשפט או במשרד החוץ, אולם לכל מדינה הסדר משלה. יש לשים לב, שישנן מדינות שאינן חתומות על האמנה הבינלאומית בנושא, ולא ניתן לקבל חותמת אפוסטיל על המסמכים שהן מנפיקות (למשל, אתיופיה). במקרים כאלו יש לפנות לשגרירות ישראל באותה מדינה ולבקש אימות של המסמכים.

  • איפה מגישים בקשה לאשרה (ויזה) בישראל עבור בן זוג?

    את הבקשה יש להגיש בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה במקום המגורים של בן הזוג הישראלי, לפי הכתובת הרשומה בתעודת הזהות שלו. ניתן להזמין תור לצורך הגשת הבקשה באמצעות אתר האינטרנט של רשות האוכלוסין וההגירה או באמצעות פקס.