תושבות ואזרחות

בשל הסמיכות הגיאוגרפית והרקע ההסטורי והלאומי המשותף, מקיימים רבים מתושבי השטחים קשר הדוק עם אזרחי ישראל ותושבי מזרח ירושלים. למרבית תושבי מזרח ירושלים מעמד של תושבי קבע, ולא מעמד של אזרחים, בניגוד לערבים אזרחי ישראל בשאר חלקי הארץ. מעמד זה גורר לא אחת קשיים כגון: קשיים בכניסה ויציאה מישראל, הפליה בהענקת מעמד לבן זוג זר, שלילת תושבות, מכשולים בדרך להתאזרחות ואף קשיים טכניים בקבלת שירות בלשכת רשות האוכלוסין של משר הפנים במזרח ירושלים.

בפני תושבי הרשות הפלסטינית ניצבים קשיים רבים אף יותר בכל הנוגע לאשרות עבודה או היתרי כניסה למטרות ביקור קרובים, עסקים או כל מטרה אחרת, ורבים מהם נתקלים ב"מניעה" (בטחונית או משטרתית) שלעתים קרובות אינה מוצדקת, וניתן להסירה.

חקיקת התיקון לחוק האזרחות בשנת 2003, הציבה גם קשיים חדשים בפני בקשות של תושבי שטחים הנשואים לבני זוג ישראלים להתגורר בישראל, וכיום ניתן לעשות זאת אך ורק בתנאים ספציפיים, או מטעמים הומניטריים מיוחדים. עם זאת, למרות החסמים ההולכים וגדלים, עדיין במקרים לא מעטים ניתן לשנות החלטות קשות (כגון שלילת תושבות או סירוב כניסה) ולקדם הליכים של איחוד משפחות, אולם חשוב לפנות ליעוץ משפטי בזמן, על מנת שלא לפספס את המועדים הקבועים בדין.

מאמרים - תושבי השטחים וירושלים

שאלות ותשובות

  • אני תושב מזרח ירושלים, והתחתנתי עם אזרחית גרמניה. אני רוצה שהיא תקבל פה תעודת זהות, אבל בינתיים נותנים לה רק רישיון עבודה. מה אפשר לעשות?

    קימת הפליה בהליך קבלת מעמד בין אזרחים לתושבי קבע, וזאת על אף שתושבי קבע ממזרח ירושלים בעצם נולדו בישראל ומרבית התושבים החיים היום לא בחרו במעמד זה, ואין להם זיקה למדינה אחרת.

    בניגוד לאזרחים ישראלים, אשר בני זוגם הזרים (הנשואים להם) מקבלים מעמד של תושב ארעי (תעודת זהות זמנית) מיד עם אישור הבקשה – לבני זוג של תושבי קבע קיים נוהל שונה, ומתייחסים אליהם בדומה ל"ידועים בציבור", ולכן בשלש השנים הראשונות הם מקבלים רישיון עבודה בלבד.

    לאור פסיקת בית המשפט העליון לאחרונה בעניינן מעמדם המיוחד של תושבי ירושלים המזרחית, ייתכן שניתן, בהליך משפטי עקרוני, לבקש להשוות את הנוהל החל על תושבים לנוהל החל על אזרחים. בינתיים, יש לך אפשרות להגיש בקשה לקבל אזרחות, ולאחר קבלת האזרחות יוחל על אשתך הנוהל הרגיל והיא תקבל תעודת זהות.

  • התחתנתי עם תושב הרשות הפלסטינית והתגוררנו בשטחים כי לא נתנו לו להיכנס לישראל. עכשיו יש לנו ילד, ואני רוצה לגדל אותו בישראל – האם נוכל להגיש בקשה חדשה?

    אם גילו של בעלך 35 ומעלה תוכלו להגיש בקשה חדשה. אם הוא צעיר יותר הבקשה תידחה על הסף. במקרים מסוימים ניתן להגיש בקשה הומניטרית מיוחדת למרות הגיל, אולם צריך להראות נסיבות מיוחדות, כגון צורך בטיפולים רפואיים תכופים בישראל של הילד או אדם קרוב במשפחה, או סיבה חשובה אחרת בגללה המשך החיים ברשות במקום בישראל גורמת לנזק חמור במיוחד.

  • אני מעסיק כבר הרבה שנים עובד שגר בשטחים, ופתאום סירבו לחדש לו את אישור הכניסה, ולא אמרו למה חוץ מ"מניעה משטרתית". איך ניתן להסיר את המניעה ולחדש את ההיתר שלו?

    בשלב ראשון יש להגיש בקשה לבירור נסיבות המניעה. הבקשות מוגשות למת"ק הקרוב למקום מגורי העובד. לאחר קבלת הנימוקים, ניתן להגיש ערר שעניינו ביטול המניעה: הן מחמת טעות והן מטעמים הומניטריים. העובד צריך להגיע פיסית למת"ק, אולם יכול להיעזר בעורך דין לצורך הכנת הבקשה והערר. לצורך הסרת מניעה בטחונית ניתן לפנות בכתב ע"י עו"ד. במקרה שהערר נדחה, או לא נענה כלל, יש לפנות בעתירה לבג"ץ.