הצלחות המשרד

בית הדין לעררים קיבל ערר שהגשנו בשם מבקש מקלט מסרי לנקה

בית הדין לעררים קיבל ערר שהגשנו בשם מבקש מקלט הומוסקסואל מניגריה

בית הדין לעררים בירושלים קיבל ערר שהגשנו כנגד משרד הפנים, וקבע שהדיון בתיק המקלט של העורר יוחזר לוועדה המייעצת. משרד הפנים הסתיר מהעורר, כמו גם מבית הדין, מסמכים המעידים על כנות טענת העורר שהוא הומוסקסואל. רק בעקבות התעקשותנו במסגרת דיונים קודמים, קיבל העורר את מלוא החומר, שהוצג גם לבית הדין. אלו מסמכים מתוך תיק המקלט של בן הזוג של העורר, בהם הוא מדבר על הקשר הזוגי עם העורר.

בעקבות כך, קבע בית הדין כי החומר שהובא לפני הוועדה היה חלקי, והושמטו ממנו ראיונות של בן הזוג של העורר המעידים על הקשר שלהם. מהראיונות עולה, כפי שציין בית הדין, כי "בן הזוג מוסר מידע על העורר, ונראה כי הוא בקיא בפרטיו הביוגרפיים של העורר: גילו, דתו, מדינת מוצאו, מקום לידתו בניגריה, והסיבה בגינה הגיע לישראל…". בית הדין פסק שהתיק יחזור לוועדה המייעצת, אשר תיתן שוב חוות דעתה, כאשר הפעם מלוא המסמכים הקיימים יהיו בידה. 

יצוין, כי מצבם של הומואים בניגריה הינו בכי רע. הם נרדפים על ידי הרשויות, נעצרים, מועמדים לדין, וסובלים מפגיעות פיזיות חמורות, עד כדי רצח.

(ערר 4556-18, פסק דין מיום 9.12.19)

נשאית HIV תפוצה בסכום של עשרות אלפי שקלים בגין סירוב של רופא לטפל בבנה

לקוחה של משרדנו תפוצה בסכום של כ-50,000 ש"ח משום שרופא סירב לטפל בבנה, רק משום שהאם הינה נשאית HIV (הבן שלה הינו שלילי לנגיף).

על מרבית פרטי הסכם הפשרה חל הסכם סודיות.

חשוב לציין, כי גם אם היה הילד חיובי ל-HIV, הרי שגם במקרה כזה אסור לרופא לסרב לטפל בו, לדחות את הטיפול בו למועד אחר או לדרוש ממנו תנאי שלא נדרש מאדם שלילי. אמצעי המיגון והסטרליזיציה בטיפול במי שהוא נשא, או במי שהוא אינו נשא, הם זהים. גם מטעם זה אסור להפלות בין נשאים ללא-נשאים.

בית הדין לעררים הורה למשרד הפנים לתת תעודת זהות זמנית למבקשי מקלט מדרפור

אל משרדנו פנו קבוצת מבקשי מקלט מסודן, ניצולי רצח העם בדרפור, הנמצאים בישראל כבר קרוב לעשר שנים. הם פנו כבר לפני שנים לנציבות האו"ם לפליטים ולאחר מכן למשרד הפנים בבקשה כי יכירו בהם כפליטים עפ"י האמנה בדבר זכויות פליטים. אף על פי כן, משרד הפנים גורר את רגליו ומסרב לתת החלטה בבקשות המקלט ולהכיר במעמדם.

מי שהוכר כפליט זכאי למעמד תושב ארעי ולזכויות והגנות שונות מכוח מעמד זה. אולם כיוון שמשרד הפנים מסרב להצהיר שמדובר בפליטים – העוררים נמצאים בישראל כבר שנים ללא רישיון עבודה, ללא וודאות, ורובם אף נאלצו לבלות תקופות ארוכות במתקן הכליאה "חולות".

בפסק הדין בערר שהוגש, קבע בית הדין (הדיין אילן חלבגה) כי "אי מתן החלטה… חורג מכל אמת מידה של סבירות והתנהלות דברים זו… לוקה בשיהוי כבד שאין הדעת סובלתו". בית הדין הורה למשרד הפנים לתת לעוררים רישיונות עבודה באופן מיידי, ומעמד תושב ארעי תוך 3 חודשים.

קופת חולים מאוחדת השיבה לטרנסג'נדר את הוצאותיו עבור ניתוח לשינוי מין שעבר בחו"ל, כ-300,000 ש"ח

ב' פנה למשרדנו בעקבות סירובה של קופת חולים מאוחדת לשאת בעלויות הניתוח לשינוי מין מנקבה לזכר (FTM) שעבר בחו"ל. מאחר שניתוחים אלו אינם בוצעים בישראל בשגרה, טרנסג'נדרים נאלצים לעבור את הניתוחים בחו"ל. קופת החולים סרבה לשפות אותו בגין הוצאותיו, בניגוד לדין ובניגוד לנהלי משרד הבריאות המפורשים. יצוין, כי מרבית קופות החולים האחרות, אף משלמות את הוצאות הניתוח ישירות למוסדות הרפואיים בחו"ל, על מנת להקל על המטופלים.

לאור הסירוב הגשנו בשם ב' ערר למשרד הבריאות  והבהרנו כי בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994, ובהתאם לתקנון קופת חולים מאוחדת, על קופת החולים לשאת בכל הוצאות הטיפולים הרפואיים שעבר בחו"ל (עד לתקרה הקבועה בחוק, 250,000 דולר), וכן בהוצאותיו הנלוות עבורו ועבור מלווה נוסף (טיסות, מלונות, אש"ל) עד לגובה של 10,000 דולר.

מספר שבועות לאחר הגשת הערר הודיעה קופת החולים כי היא חוזרת בה מסירובה, וכי תשלם ל-ב' את הוצאותיו הרפואיות והנלוות (סה"כ כ-300,000 ש"ח). מקרה זה מצטרף לשני מקרים נוספים בהם נאלצנו לפנות לקופת חולים מאוחדת כדי שתישא בהוצאות הרפואיות של טרנסג'נדרים בחו"ל. גם במקרים אלו השיבה לבסוף הקופה למטופלים את הוצאותיהם.

ניצלה עובדת זרה וסחרה בהיתר העסקה – שילמה 85,000 ש"ח

בתביעה שהגשנו בשם עובדת זרה, פסק ביהמ"ש פיצוי של 85,000 ש"ח. התובעת, עובד סיעוד, אולצה לעבוד בחינם תמורת הארכת אשרתה. הנתבעת, בעלת היתר העסקה בסיעוד בשל נכותה הנטענת, אילצה את התובעת לעבוד אצלה בניקיון פעמיים בשבוע, ללא תשלום, בתמורה לכך שהעובדת תירשם כמטפלת הסיעודית שלה. המעסיקה אף גבתה מהעובדת כספים תמורת "זכותה" לצאת לחופשת מולדת.

להגנתה טענה המעסיקה כי חשבה שהתובעת נשלחה אליה על חשבון ביטוח לאומי, וכי התובעת מעולם לא התלוננה על ה"סידור" ולא ביקשה כל שכר.

לאחר שמיעת הוכחות נדחו כל טענות המעסיקה והיא חויבה בתשלום של כ – 85,000 ₪ לתובעת.

סע"ש 9117-11-13 Jayangani נ' עזרא (10.3.16)

משרד הפנים ביקש לגרש אשתו של ישראלי – בית המשפט הורה להעניק לה תעודת זהות: "גם נישואי תועלת הם נישואים"

משרד הפנים סירב להכיר בנישואיהם של גבר ישראלי ואשתו, שהנה אזרחית אתיופיה. במשך שנים, בניגוד לנוהל, סירב משרד הפנים לתת לאשה מעמד תושב ונתן לה רישיון עבודה בלבד, תוך הפליה חמורה של בני הזוג. לאחר שבני הזוג סיפרו במסגרת ראיון שנערך להם, כי רבו בגלל עניינים כספיים, אולם השלימו זה עם זו –  סירב משרד הפנים לחדש את אשרתה של האשה והורה לה לצאת מישראל, לאחר למעלה מארבע שנות נישואין, בטענה כי מדובר ב"נישואי תועלת".

בני הזוג פנו למשרדנו על מנת להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים. בפסק דין אמיץ וחשוב קיבל בית המשפט את טיעונינו, והבהיר כי משרד הפנים אינו רשאי לבחון את מידת האהבה והתשוקה בנישואי בני הזוג, אלא רק האם הם מקיימים חיי נישואין כנים (כלומר: שאינם פיקטיביים). גם נישואים הנובעים מתועלות הדדיות של בני הזוג הם לגיטימיים ומוכרים. בית המשפט הורה למשרד הפנים להעניק לאשה מעמד תושבת ארעי ותעודת זהות, ופסק לבני הזוג הוצאות.

עת"מ 1449-04-13 פלוני נ' משרד הפנים

המעסיקים הכחישו את העסקת התובעת, התובעת תבעה בבית הדין לעבודה וזכתה במלוא סכום תביעתה, כ-50,000 ש"ח

התובעת, אזרחית הודו, טיפלה בילד בעל צרכים מיוחדים משך כ-7 שנים, עד שהגיע לגיל 12. כשהחליטה לעזוב את ישראל כדי להתאחד עם משפחתה, פנתה למשפחה וביקשה כי ישלמו את זכויותיה. לאחר שהורי הנער סרבו, הגישה באמצעותנו תביעה לבית הדין לעבודה.

בכתב ההגנה הכחישו הנתבעים כי העסיקו את התובעת, ועמדו בסירובם לשלם לה את זכויותיה. בית המשפט דחה את הגנתם, וקבע בפסק הדין כי התובעת הוכיחה את תביעתה. בית הדין פסק לתובעת פיצוי כולל בסך של למעלה מ-50,000 ש"ח.

אין להחזיק בחולות מסתננים מאריתריאה שלא מתקיימים לגביהם הליכי גירוש

ב', מבקש מקלט מאריתריאה הנמצא בישראל עם אשרה חוקית כבר 6 שנים, פנה למשרדנו לאחר שמשרד הפנים ביקש לכלוא אותו במתקן "חולות" לתקופה בלתי מוגבלת. בעתירה טענו, כי החוק מאפשר לכלוא רק את מי שמתקיים קושי בביצוע גירושו, וכי משרד הפנים לא הוכיח כל קושי כזה בעניינו של העותר שכן לא ניסה לגרשו. למעשה קיים איסור לגרש את העורר, שהגיש בקשה למקלט, ומכאן שאף לא התקיים קושי בביצוע הגירוש.

בפסק דין תקדימי ועקרוני קיבל בית המשפט לעניינים מנהליים את טענותינו, והכריע כי ככלל, אסור לכלוא בחולות את אזרחי מדינת אריתריאה הנמצאים בישראל. זאת, כיוון שהם חוסים תחת מדיניות אי ההרחקה הזמנית נוכח הסכנה הנשקפת להם אם יורחקו לארצם. משאין גירוש – אין קושי בביצוע הגירוש ולא מתקיימים התנאים הקבועים בחוק להצדקת הכליאה בחולות.

עת"מ (ב"ש) 21957-04-14

קרא לעובד "יא הומו, קוקסינל" וחויב בפיצויים בגין הטרדה מינית

טבח במסעדה במרכז הטריד את אחד המלצרים המיוצג על ידינו, על רקע נטייתו המינית, באמירות הומופוביות ופוגעניות כגון: "איזה גועל נפש, כולם הומואים במסעדה הזאת, למה אני חייב לראות את זה כל הזמן?!"ו- ""אמרתי שתעוף מפה יא קוקסינל, אתה וכל ההומואים שלכם". הנהלת המסעדה לא נקטה כל צעד נגד הטבח. לאחר שהגשנו תביעה לבית הדין לעבודה בשם המלצר, חויב הטבח הן בהתנצלות רשמית בפני התובע והן בפיצויים, ואף המסעדה חויבה בתשלום פיצויים בגין הטרדה מינית וזכויות נוספות.

סע"ש (ת"א) 30929-07-15

שוחרר מחולות כיוון שכבר נכלא בעבר לפי החוק למניעת הסתננות

מ', מבקש מקלט מאריתריאה, הגיע לישראל בשנת 2012. באותה תקופה נכנס התיקון הראשון לחוק למניעת הסתננות, אשר איפשר להחזיק מסתננים במעצר ללא הגבלת זמן אך בשל היותם מסתננים. מ' היה כלוא משך קרוב לשנתיים על לא עוול בכפו, עד שבג"ץ הכריז כי החוק בטל, בשל פגיעה חמורה  בזכות היסוד לחירות.

מ' שוחרר לאור ביטול החוק, אך בינתיים חוקק חוק חדש, המאפשר לכלוא מסתננים ב"חולות" שהוא כלא "פתוח" אך בשל היותם מסתננים. רשות האוכלוסין וההגירה הורתה למ' להיכנס שוב אל מאחורי סורג ובריח בחולות למשך שנה תמימה.

בערר שהגיש מ' באמצעות משרדנו טענו, כי החוק הקיים אינו אלא גלגולו של החוק הקודם, ולכן לא ניתן לכלוא מכוחו את מ' פעמיים, במיוחד לאור העובדה שהתקופה בה שהה במעצר ארוכה אף יותר מהתקופה המותרת היום לכליאה בחולות (שנה אחת בלבד).

בית הדין לעררים בבאר שבע קיבל את הערר, הורה על שחרורו של מ' מחולות, ומתח ביקורת חריפה על משרד הפנים באמרו:

"ממונה ביקורת הגבולות לא הפנים את דרישת בית המשפט העליון כי יש ליתן את הדעת לנסיבותיהם הפרטניות של השוהים במתקן טרם מתן החלטה בעניינם… לא יעלה על הדעת כי דינו של מסתנן אשר שהה במשמורת תקופה של קרוב לשנתיים ימים יהיה זהה במהותו לעניינו של מסתנן אשר שהה במשמורת ימים ספורים"

ערר 4324-15 מ.מ. נ' משרד הפנים (4.2.16)

שותפים לדירה או בני זוג מאותו מין? משרד הפנים חזר בו מדרישה מבן זוג זר לצאת מישראל בהתבסס על שמועה

א', אזרח ישראלי, ונ', אזרח אירופאי, חיים ביחד כידועים בציבור כבר למעלה מעשור. נ' קיבל אשרות מתחדשות לאורך שנים ממשרד הפנים, אולם כשהגיעה העת לסיים את ההליך ולתת לנ' תושבות קבע בישראל – החליט משרד הפנים לפתע כי א' ונ' הם רק "שותפים לדירה" והורה לנ' לצאת מישראל. משרד הפנים טען שקביעתו נשענת על שיחה עם אדם המכיר את בני הזוג, וסירב לגלות מיהו מקור המידע.

בערר שהגשנו בשם בני הזוג, טענו כי משרד הפנים הפלה אותם על רקע נטייתם המינית, וכי גיבוש החלטה על סמך שמועה שבני הזוג לא יכולים להפריך (בשל הסתרת זהותו של מוסר המידע) אינה סבירה באופן קיצוני, ונוגדת את כללי המנהל התקין.

מיד לאחר הגשת הערר חזר בו משרד הפנים מעמדתו, והערר נמחק תוך שנפסקו הוצאות כנגד משרד הפנים. כיום נ' אוחז ברישיון לישיבת קבע.

ערר 2391-14

משרד הבריאות סירב לבצע ניתוח לשינוי מין בנשאית HIV בארץ – ופיצה בגין אפליה

ל', אשה טרנסג'נדרית החיה עם HIV, ביקשה לעבור ניתוח לשינוי מין. היא קיבלה את אישור הוועדה הרלבנטית, אולם סירבו לנתח אותה בישראל בשל היותה נשאית HIV. בהתראה בטרם הגשת תביעה ששלחנו למשרד הבריאות, טענו כי מדובר בהפליה פסולה אשר אין לה כל הצדקה רפואית. עוד טענו, כי מלבד הפגיעה בכבודה של התובעת בשל היחס המפלה, נגרם לה נזק בשל הצורך לבצע את הניתוח בחו"ל, בהיעדר סביבה תומכת ותוך טרטור מיותר.

בהסכם פשרה שילמה המדינה לל' פיצוי בסך של 92,000 ₪  והורתה על שינוי הנהלים כך שנשאי HIV יוכלו לעבור את הניתוח בישראל מעתה ואילך.

העסיקו מטפלת משך 10 שנים וסירבו לשלם פיצויים – חויבו לשלם 100,000 ₪

משך למעלה מעשור העסיקו הורים ל-10 ילדים מטפלת פיליפינית בטיפול בילדיהם, ופיטרו אותה ללא הודעה מוקדמת בתואנת שווא כי גנבה כספים, אף מבלי לשלם לה את שכרה האחרון. המטפלת תבעה באמצעותנו את מעסיקיה בבית הדין לעבודה בגין אי תשלום שכר, פיצויי פיטורין, הבראה וזכויות נוספות. לאחר הדיון הראשון בתיק שילמו בני הזוג לעובדת סך של 100,000 ₪ בפסק דין שאישר את הסכם הפשרה בין הצדדים.

סע"ש (ת"א) 51948-12-12

המדינה אינה רשאית לדחות בקשות מקלט של אריתראים בהליך מקוצר על סמך חוות דעת כללית

ב', מבקש מקלט מאריתריאה, שירת בצבא אריתריאה בשירות חובה למעלה מעשר שנים, במהלכן אף נכלא ועונה באכזריות במשך למעלה משנה. הוא הגיע לישראל בשנת 2008 וביקש להיות מוכר כפליט. בשנת 2014 דחה משרד הפנים את בקשתו, מבלי לדון בה לגופה, בטענה שכל מי שערק מצבא אריתריאה אינו זכאי להיות מוכר כפליט רק בשל עריקותו, אף אם הוא צפוי לעונשים כבדים ואף לסכנת חיים אם ישוב.

בערר שהגיש ב' באמצעות משרדנו, טענו כי משרד הפנים אינו רשאי לדחות בקשות מקלט של אריתראים באופן גורף, והיה עליו לכל הפחות לדון בבקשת המקלט הספציפית של ב' בוועדה המייעצת לענייני פליטים. בית הדין לעררים קיבל את הערר וקבע כי חוות הדעת של משרד הפנים בנוגע לבקשותיהם למקלט של אזרחי אריתריאה נגועה בשיקולים זרים (הנוגעים למספרם הגדול של מבקשי המקלט מאריתריאה בישראל).  בית הדין פסק כי החלטת המדינה בעניינו של ב' עומדת בניגוד למחויבותה עפ"י האמנה לזכויות פליטים. בית הדין ביטל את החלטת משרד הפנים לדחות את בקשתו למקלט של ב', והורה להשיבה לדיון חוזר בוועדה המייעצת לענייני פליטים.

ערר (י-ם) 2595-14

עובד ניקיון זכה לפיצויים בסך 65,000 ₪

פ', עובד זר, עבד בחברת ניקיון משך שנים בתנאי העסקה פוגעניים: ללא תשלום שכר מינימום, שעות נוספות, או כל זכויות סוציאליות שהן. לאחר שהגשנו בשמו תביעה לבית הדין לעבודה, שילם המעסיק במסגרת פשרה לעובד סך של 65,000 ₪ .

סע"ש (ת"א) 5595-11-16

משרד הפנים חזר בו מסירובו לחדש אשרה של בן זוג אריתראי לאחר הגשת ערר

בני הזוג, ישראלית ואריתראי, החלו בתהליך קבלת מעמד ברשות האוכלוסין וההגירה כידועים בציבור. לאחר לידת בנם המשותף, עברה האשה להתגורר לתקופה קצרה עם הוריה כדי לקבל עזרה בטיפול בתינוק. בעקבות זאת, שלל משרד הפנים את רישיון ישיבתו של בן הזוג, בטענה שאינם מקיימים משק בית משותף. לאחר שהגשנו ערר על ההחלטה חזר בו משרד הפנים מהחלטתו, והערר נמחק תוך פסיקת הוצאות לטובת בני הזוג.

ערר 2329-16 (15.8.16)

התקבל ערעורם של תובעים כנגד חיובם לחשוף את תיקם הרפואי במסגרת תביעת נזיקין כנגד רופא שיניים

משרדנו ייצג תובעים בתביעה כנגד רופא השיניים שלהם בעילות של לשון הרע והגשת תלונת שווא. במסגרת גילוי המסמכים, חויבו התובעים לתת לנתבע כתב ויתור על סודיות רפואית. ערערנו על ההחלטה, בטענה שדרישה לוויתור גורף על סודיות רפואית, גם כאשר אין טענה לנזקי גוף, מהווה פגיעה חמורה בפרטיות של התובעים, ונוגדת את חוק זכויות החולה. בעקבות בקשת רשות הערעור שהגשנו לבית המשפט המחוזי, חזר בו הנתבע מדרישתו, והתובעים לא נדרשו לחשוף מידע רפואי פרטי.

רע"א (ת"א) 32670-12-13 (7.1.2014)

בוטל גירושה של בת זוג זרה לאחר שמשרד הפנים מצא סתירות בדברי בני הזוג

אזרח ישראלי פנה למשרד הפנים בבקשה לאשרה עבור בת זוגו האוקראינית. במקום לקיים הליך ענייני לבחינת כנות הקשר, התמקדה הפקידה ברשות האוכלוסין בעברו הפלילי הישן של בן הזוג הישראלי. לבסוף דחה משרד הפנים את בקשתם של בני הזוג בשל סתירה אחת שהתגלתה בראיונות עמם בנוגע לסידורי השינה בביתם. לאחר שהתקיים דיון בבית הדין לעררים, בו טענו כי ההחלטה אינה סבירה באופן קיצוני ונגועה בשיקולים זרים – חזר בו משרד הפנים והחליט להעניק לבת הזוג רישיון עבודה לאחר ראיון נוסף.

ערר (ת"א) 1815-16

העסיקו עובדת זרה בניקיון ללא תשלום שכר מינימום וישלמו 55,000 ₪

עובדת זרה בסיעוד נדרשה ע"י מעסיקיה לעבוד אצלם בניקיון 3 פעמים בשבוע תמורת 11 ₪ לשעה בלבד, משך כשלש שנים! המעסיקים הודו שהם הפחיתו משכר העובדת באופן לא חוקי "תמורת הרישיון" (כלומר, תמורת הזכות לעבוד בישראל), ולאחר שהוגשה תביעה לבית הדין לעבודה, המעסיקים חויבו בהסכם פשרה לשלם את מלוא שכרה והזכויות הנלוות לאורך כל תקופת העבודה.

סע"ש (ת"א) 19678-10-12

סירבו לשלם שכר לבת משפחה: "את כמו סבתא – לא מטפלת" וחויבו לשלם 42,000 ₪

הורים ל-3 ילדים העסיקו את בת זוגו של האב (מנישואים שניים) כמטפלת של ילדיהם. התובעת עבדה במסירות, גם בסופי שבוע – אולם לאחר שנאלצה להיעדר בשל מחלה – פוטרה. בני הזוג הפנו גב לסבם של הילדים ולבת זוגו שטיפלה בהם – וסירבו לשלם דבר בטענה כי השירות ניתן במסגרת היחסים המשפחתיים וללא שהתקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים. הוגשה תביעה לבית הדין לעבודה, ולאחר שהתקיים הדיון הראשון בתביעה הגיעו הצדדים להסכם ולפיו ישלמו ההורים למטפלת סך של 42,000 ₪.

סע"ש (ת"א) 13339-03-14

משרד הפנים דחה בקשת מקלט וחויב לדון בה מחדש ולחדש את אשרתו של המבקש

א', מבקש מקלט מסרי לנקה, הגיש בקשה להיות מוכר כפליט, לאחר שאוים בארצו בשל פעילותו הפוליטית. משרד הפנים דחה את בקשתו בהליך מקוצר, מבלי שבדק את כל הראיות שהציג המבקש. הגשנו בשם א' ערר לבית הדין לעררים, ובעקבותיו חזר בו משרד הפנים מהחלטתו לדחות את הבקשה, והחזיר את התיק לדיון מחודש. בית הדין לעררים הורה למשרד הפנים לחדש את רישיון הישיבה (ויזה) של העורר, ופסק לזכותו הוצאות משפט.

ערר (י-ם) 2276-17