זכותו של כל אדם לפרטיות ולצנעת חייו היא אחת הזכויות החשובות ביותר, והיא זכתה לעיגון בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בנוסף לחוק היסוד נחקק בישראל "חוק הגנת הפרטיות", אשר מפרט מה הם אותם מקרים שיחשבו כפגיעה בפרטיות. במילים אחרות, החוק מסביר מה הדברים שאין לעשות כלפי אדם אחר. כך, לדוגמא, אסור לפרסם תמונות של אדם אם הפרסום של התמונות עלול להשפיל אותו, אסור להפר הסכמה ספציפית שנועדה להגן על הפרטיות של מישהו, אסור למסור לצד שלישי פרטים שהתחייבנו לא למסור ואסור לפרסם דברים הקשורים למצבו הבריאותי של מישהו או לעברו המיני (האמור בפסקה זו הוא רשימה חלקית ולא ממצה של הדברים שמהווים פגיעה בפרטיות).
פגיעה בפרטיות יכולה להיגרם על ידי גורמים שונים. על ידי רשויות השלטון וגורמי אכיפת החוק (למשל חיפוש לא חוקי של המשטרה, מאגרי מידע רחבים מדי ללא הגנה), על ידי מעסיק (הצבת מצלמות במקום העבודה, חדירה לדוא"ל), על ידי גורמי רפואה (כמו למשל מסירת מידע רפואי ללא קבלת הסכמה מהמטופל) על ידי חברות (העברת מידע מחברה פיננסית אחת לאחרת) ועל ידי אנשים פרטיים (שליחת תמונות פרטיות ללא אישור, למשל).
אחת התופעות הנפוצות של השנים האחרונות היא שימוש הגובר ברשתות חברתיות כמו פייסבוק או אינסטגרם, ובאפליקציות לשליחת מסרים מיידיים (whatsapp, טלגרם, אסמסים. השימוש הרב בהן העלה את ה"סיכון" לפגיעה בפרטיות של כל אחת ואחד מאיתנו, שכן הטלפון הסלולרי מכיל מידע עצום ורחב – אנשי קשר, אימיילים, סיסמאות לאתרים, מידע ביומטרי, היסטוריית מיקום ועוד, אשר ניתן לעשות בו שימוש רחב לפגיעה בבעל המידע. כך, למשל, בשנים האחרונות ישנה תופעה של אנשים שמפיצים תמונות אישיות של אחרים, לפעמים גם בעלות אופן מיני, ברשתות חברתיות ובאפליקציות שונות. האופן בו הרשתות החברתיות פועלות, עלול לגרום לכך שהמידע שמופץ, יגיע לכמות עצומה של אנשים בזמן קצר מאוד.
אדם המגיש תביעה לפי חוק הגנת הפרטיות, רשאי לדרוש פיצוי גם ללא הוכחת נזק, בסכום של עד כ-60,000 ₪ (החוק קבע פיצוי של עד 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק, הצמוד למדד משנת 2007).
אנו מאמינים כי לכל אדם שמורה הזכות המלאה החליט איזה מידע אודותיו יפורסם, ואיזה לא. משרדנו מתמחה בהגנה על אנשים שנפגעה זכותם לפרטיות – בין אם מדובר באדם או חברה פרטית שעשו זאת, או אם הפגיעה נעשתה על ידי מי מרשויות השלטון ואכיפת החוק.
