בית הדין לעררים קיבל ערר שהגשנו בשם מבקש מקלט הומו מניגריה
בית הדין לעררים קיבל ערר שהגשנו בשם מבקש מקלט הומו מניגריה, וקבע שהתיק שלו יחזור לוועדה המייעצת לענייני פליטים. זאת, לאחר שמשרד הפנים ניסה להסתיר מבית הדין, ומהעורר עצמו, מסמכים שהיו יכולים לסייע לו להוכיח כי הוא אכן הומו (לטענת משרד הפנים – הוא לא הוכיח שהוא באמת הומו).
לאחר שהתעקשנו על גילוי החומר, קבע בית הדין כי הוא יועבר לעיונו של העורר. לאחר שהוצג גם בפני בית הדין, נפסק שאכן, החומר שהובא לפני הוועדה היה חלקי, והושמטו ממנו ראיונות של בן הזוג של העורר המעידים על הקשר שלהם. מהראיונות עולה, כפי שציין בית הדין, כי "בן הזוג מוסר מידע על העורר, ונראה כי הוא בקיא בפרטיו הביוגרפיים של העורר: גילו, דתו, מדינת מוצאו, מקום לידתו בניגריה, והסיבה בגינה הגיע לישראל…".
הומואים בניגריה נרדפים על ידי הרשויות. הם נעצרים, ומועמדים לדין. הם סובלים מפגיעות פיזיות קשות, לפעמים עד כדי רצח, ולא זוכים לכל הגנה – להפך.
גם הוועדה המייעצת לא הכחישה זאת, וציינה כי "הומוסקסואל בניגריה יתקשה למצוא מקלט או עזרה מכוחות המשטרה, הכנסייה… הדבר תואם את פרופיל האו"ם לקיבוץ חברתי בסכנת רדיפה. נטיית הממשלה הניגרית להמשיך ולהקשות על חיי חברים בקהילת הלהט"ב משמעה שלילת אפשרות לקבל הגנה מהרשויות מפני גורמים שאינם מדינתיים, ואפליה ברמה המתהווה לכדי רדיפה על ידי המדינה עצמה… בהינתן שרשויות המדינה מהוות גורם רדיפה, לא קיימת אפשרות לחלופת מגורים פנימית בתוך המדינה מאחר והיחס להומוסקסואלים הוא גורף, כפי שקובע מסמך האו"ם".
לצערנו, זו לא פעם ראשונה, וכנראה לא האחרונה, שמוצג בפני בית הדין מידע חסר ושגוי.