התקבל ערעור נגד גירוש 14 ילדי מהגרים ובני משפחותיהם

בית המשפט המחוזי קיבל ערעור שתקף את החלטת בית הדין לעררים, לגרש 14 ילדי מהגרים ובני משפחותיהם (פסק דין של הדיין מני פטישיצקי).

הערעור, כמו גם ההליך המקורי, תקף את החלטת משד הפנים שלא לתת מעמד קבע לעותרים, בניגוד להחלטת ממשלה מס' 2183. לפי החלטה 2183 היה על המדינה להעניק רישיון לישיבת קבע לילדים מכיתה א' ומעלה. כן נקבע, שמקרים גבוליים ייבחנו לגופם ולא יידחו על הסף.

אולם בפועל, משרד הפנים  כן דחה על הסף את עניינם של "מקריים גבוליים" (למשל, ילדי גן חובה). העותרים, אף הם ילדי גן חובה במועד החלטת הממשלה, הבינו את "הרמז", וכלל לא הגישו בקשה למעמד קבע. לאחר שעתירות הילדים שנדחו על הסף התקבלו, הגישו גם העותרים בקשה למעמד, שנדחתה על ידי משרד הפנים. הערר של העותרים בבית הדין לעררים נדחה, והם הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי, שהתקבל, כאמור.

בית המשפט המחוזי הורה למדינה "להעביר את עניינם של המערערים לוועדה המקצועית – הבין משרדית בכדי שתבחן את בקשתם בהתאם לכללים ולקווים המנחים שבהם נבחנו הבקשות שאושרו". בכך קיבל בית המשפט את מלוא טענות המערערים.

עו"ד אוסנת כהן ליפשיץ, שייצגה את המערערים מטעם הקליניקה לזכויות מהגרים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן בסיוע פרויקט "ילדים ישראלים" באגודה לזכויות האזרח, ציינה: "כמו במקרים רבים אחרים, גם בהתדיינות זו ניסתה המדינה להטיל אימה על בית המשפט כאשר טענה להשלכות רוחב חסרות תקדים אם יינתן מעמד למערערים. בניגוד למקרים אלו (ואף בניגוד להתנהלות בית הדין לעררים שאימץ את הטענה באופן עיוור), דרש בית המשפט כי המדינה תציג בפניו את הנתונים הרלבנטיים".