מי שנולד להורים אזרחים ישראלים מקבל אוטומטית אזרחות ישראלית ואת מלוא הזכויות הנלוות לה, ובראשן הזכות לשהות ולעבוד בישראל. אנשים אחרים, אשר הנם אזרחים של מדינות זרות ומבקשים לחיות בישראל, זכאים לעשות כן בתנאים מסוימים. במקרים בהם יש להם עפ"י חוק אפשרות לשהות בישראל, באופן זמני או קבוע, הם נדרשים לעבור משוכות ביורוקרטיות לא פשוטות שמציב משרד הפנים, על מנת לממש זכות זו.
מי הם האזרחים הזרים הזכאים לחיות בישראל?
זכאים לפי חוק השבות: יהודים, וכן בניהם ונכדיהם של יהודים (גם אם אינם יהודים), זכאים לעלות לישראל ולקבל בה אזרחות. בעיות עשויות להתעורר כאשר, למשל, אדם מתקשה להוכיח כי הוא או אבותיו הנם יהודים, או כאשר המדינה מסרבת להכיר בגיור שעבר.
בני זוג של אזרחים ותושבים ישראלים: כל אזרח ותושב ישראלי זכאי לבחור את שותפו לחיים כראות עיניו, ובן זוגו – שהנו אזרח מדינה אחרת – רשאי לגור עמו בישראל. לצורך כך על הזוג להוכיח את כנות הקשר ביניהם, וכי אכן מרכז חייהם בישראל. בתום תהליך בן מספר שנים, יזכה בן הזוג הזר לאזרחות בישראל. משרד הפנים על פי רוב אינו מקל על התהליך, ורצוי שהזוג יהיה ערוך לכך, ויקבל יעוץ מתאים עוד לפני הפניה הראשונה למשרד הפנים, על מנת למנוע תקלות וסירובים לבקשה.
עובדים זרים ומומחים: במקצועות נדרשים מסוימים מגיעים לישראל אזרחים זרים על מנת לעבוד. רישיון השהיה שלהם מוגבל לעיסוק במקצוע מסוים. המדובר בעיקר בעיסוק בתחומי הסיעוד, החקלאות והבניין. מעסיק המבקש להעסיק עובד זר נדרש לקבל היתר מיוחד מרשות האוכלוסין וההגירה, וחלות עליו חובות עפ"י חוק עובדים זרים. כמו כן, מי שמעוניין להעסיק עובד מומחה, נדרש לעמוד בתנאים מיוחדים נוספים. משרד הפנים עשוי לסרב לבקשת מעסיק לקבל היתר אם לא הצליח להראות שהוא עומד בתנאים הנדרשים. משרד הפנים אף עשוי לסרב לחדש רישיון עבודה לעובד ספציפי, אם אותו עובד, לעתים שלא באשמתו – לא חידש את רישיון הישיבה בזמן.
מקרים הומניטריים: לעתים, אזרחים זרים אשר חיו בישראל מספר שנים (ארוך או קצר) וקבעו בה את מרכז חייהם, נדרשים לעזוב, שכן אין סעיף בחוק המאפשר להם להישאר בארץ. זאת, למרות שמדובר בנתק ובפרידה קשים מכל המוכר להם, ולעתים תוך גירושם למדינה בה אין להם כל קרוב ומכר, ללא אפשרות לנהל חיים תקינים, או תוך אילוץ להיפרד מעל קרוביהם שבישראל. במקרים כאלו ניתן לפנות בבקשה מיוחדת לקבלת מעמד בישראל מטעמים הומניטריים מיוחדים. חשוב להציג את המקרה באופן נכון ומפורט, שכן יש לשכנע את רשות האוכלוסין וההגירה כי מדובר במקרה קיצוני המצדיק חריגה מהכללים הרגילים, על מנת למנוע נזק חמור למבקש אם יצא מישראל.
פליטים: פליט הוא מי שנמלט מסכנה במדינת מוצאו, אינו יכול לשוב לשם בשל כך, ועל כן מבקש הגנה (מקלט) בישראל. בישראל ישנן שתי אוכלוסיות של פליטים: הקבוצה הראשונה היא של אזרחי מדינות שמדינת ישראל הכירה בכך, שכל אזרחיהן נתונים לסכנה, כגון: אריתריאה, סודן, חוף השנהב. הקבוצה השנייה היא של אזרחים מכל מדינה שהיא, אשר שיבתם אליה מסוכנת משום שהם צפויים שם לסכנה כלשהי: מצד השלטון או מצד אנשים אחרים. הוכחת הזהות או הסכנה הצפויה למבקשי המקלט בארצם אינה פשוטה, ודורשת לא אחת התערבות של בית המשפט בהחלטת משרד הפנים.
זכאים נוספים: ישנם מקרים נוספים בהם אזרחים זרים יכולים לקבל אפשרות לשהות בישראל לתקופות ארוכות: סטודנטים, כמתנדבים בארגונים שונים, ובתפקידים מסוימים במוסדות דת כגון כנסיות.