הליך קבלת מעמד "תושב" בישראל לבן זוג של ישראלי, גם אם אינם נשואים
זוגות רבים המורכבים מאזרח ישראלי ואזרח או אזרחית זרה, אינם מודעים לכך, כי גם לבני זוג אשר אינם נשואים, יש אפשרות לקבל מעמד חוקי בישראל. בני זוג החיים יחד כ"ידועים בציבור" זכאים לכך כי לבן הזוג הזר תינתן אשרה לשהייה ועבודה בישראל ("ויזה") על מנת שיוכל לחיות יחד עם בן זוגו בישראל
"ידוע בציבור" הנו מונח המתאר בני זוג החיים יחד ומקיימים משק בית משותף, ללא נישואין. אין זה משנה אם בני הזוג בחרו שלא להינשא מרצונם החופשי, או משום שאין באפשרותם להינשא מסיבה כלשהי, למשל, משום שאחד מבני הזוג אינו יכול להתגרש.
עפ"י "נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין" נדרשים בני הזוג, בדומה לבני זוג נשואים, להוכיח למשרד הפנים שני דברים: א. כי מתקיים ביניהם קשר זוגי אמיתי וכן. ב. כי מרכז חייהם בישראל.
כפי שניתן להבין משם הנוהל, גם זוגות חד-מיניים זכאים לכך כי בן זוגם הזר יקבל מעמד לפי הנוהל.
קיימים שני הבדלים מרכזיים בין הנוהל החל על זוגות הנשואים באופן רשמי לבין הנוהל החל על זוגות "ידועים בציבור".
סוג המעמד הניתן לבן הזוג – בסיום תקופת "ההליך המדורג" בה בוחן משרד הפנים את הקשר בין בני הזוג, יקבל בן הזוג הזר מעמד של תושב קבע, וזאת בניגוד לבן זוג נשוי, אשר יקבל מעמד של אזרח. תושב קבע זכאי לכל הזכויות המוענקות לאזרח, מלבד הזכות לשאת דרכון ישראלי ולבחור לכנסת. כמו כן, תושבות קבע ניתנת לביטול, בתנאים מסוימים.
משך ההליך – עפ"י הנוהל, בן הזוג הזר מקבל למשך 3 השנים הראשונות אשרת תייר עם רישיון עבודה (ב/1) ולאחר מכן אשרת תושב ארעי (א/5) למשך 4 שנים. סך-הכל אורך התהליך 7 שנים. אם בני הזוג נשואים מקבל בן הזוג הזר אשרת ב/1 לחצי השנה הראשונה, ולאחר מכן אשרת תושב ארעי למשך 4 שנים וסך-הכל אורך התהליך 4.5 שנים. בנוסף, יש לקחת בחשבון כי מרגע הגשת הבקשה ועד לרגע קבלת האשרה חולפים, בדרך-כלל, כשישה חודשים עד שנה, בהתאם לנסיבות התיק ומידת העומס בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה בה מתבצע התהליך.
בני זוג מאותו מין, שהתחתנו בחתונה אזרחית, ומציגים את מסמכי הנישואים שלהם, יעברו הליך מקוצר: ההליך יועמד על חצי שנה ברשיון ביקור מסוג ב/1 וארבע שנים ברשיון ישיבה מסוג א/5. בסופו, גם בן הזוג הזר הנשוי לבן זוג מאותו מין, יוכל להגיש בקשה לאזרחות, לפי סעיף 7 לחוק האזרחות.
הוכחת הקשר הזוגי
על בני הזוג מוטל הנטל לשכנע את משרד הפנים כי מתקיים ביניהם קשר זוגי אמיתי ולא פיקטיבי. הוכחת הקשר נעשית באמצעות ראיות כגון: תמונות, מכתבים, הצגת חשבונות משותפים, וראיונות שנערכים לבני הזוג בלשכת רשות האוכלוסין במקום מגוריהם. כלפי זוגות לא נשואים הגישה היא חשדנית יותר, ונטל ההוכחה המוטל עליהם כבד יותר.
חשוב לדעת: בתי המשפט פסקו, כי קשר זוגי בין בני זוג לא נשואים יכול ללבוש צורות שונות ואינו חייב להתאים לדפוסים מקובלים חברתית של זוגיות:
"על רקע תפיסתו זו בדבר גמישות המבחן להכרה בידועים בציבור, קבע בית המשפט …כי 'משק בית משותף' אין פירושו בהכרח שיתוף קנייני בנכסים" וגילה נכונות להכיר בבני זוג כידועים בציבור חרף ההפרדה בין רכושם.
בהמשך למגמה מרחיבה זו, בפרשות אחרות גילה בית המשפט נכונות להכיר בבני זוג כידועים בציבור חרף היעדרו של מקום מגורים משותף קבוע; ואף חרף קיומם של קשרים אינטימיים עם אחרים. כן חשוב לציין כי בית המשפט נמנע מלהגדיר את פרק הזמן המינימלי של קיום חיי משפחה משותפים הדרוש על מנת שבני זוג ייחשבו כידועים בציבור".
[עע"ם 4614/05 מדינת ישראל נ' אברהם אורן, 16.3.2006]
עם זאת, בפועל, זוגות אשר חורגים מדפוס זוגיות מקובל, למשל: עקב פער גילאים גדול בין בני הזוג, כאשר בני הזוג אינם מתגוררים תחת קורת גג אחת לאורך כל ימות השבוע, או כאשר הקשר ביניהם עדיין "טרי" – צפויים להיתקל בקשיים בדרכם לממש את זכותם לחיות יחד בישראל. במקרים כאלה, מומלץ ביותר להתייעץ עם עורך-דין עוד טרם תחילת ההליך, על מנת להתכונן מראש לקשיים שעלולים להיווצר, ולמנוע עיכובים מיותרים בהליך, אשר עשויים לגרום ללחץ כלכלי ונפשי על בני הזוג.