סוגי אשרות (ויזות) בישראל

מה הם התנאים לקבלת אשרת שהייה בישראל?

כל אזרח זר הנמצא בישראל זקוק לאשרה (ויזה) על מנת לשהות בארץ באופן חוקי. ישנם סוגים שונים של אשרות: החל מאשרת תייר וכלה ברישיון לישיבת קבע. האשרות ניתנות ע"י רשות האוכלוסין וההגירה לתקופות משתנות ובהתאם למטרת השהייה בישראל

אזרחים רבים ממדינות זרות מעוניינים להיכנס לישראל ולשהות בה, למטרות שונות ולתקופות שונות. על פי חוק הכניסה לישראל, כל אזרח של מדינה זרה זקוק לרישיון מאת שר הפנים להיכנס לישראל ולשהות בה – זהו רישיון ישיבה המכונה "אשרה" או "ויזה". בתנאים מסוימים יכול זר לקבל אזרחות בישראל – האזרחות ניתנת אחת ולתמיד ולאחר הענקתה אין צורך עוד ברישיון ישיבה כלשהו והזר הופך לאזרח ישראלי מן המניין.

ישנם מספר סוגים של אשרות באמצעותן ניתן להיכנס ולשהות בישראל – לכל אחת צמודות הזכויות המגיעות עמה: שהייה, עבודה, הצבעה, קצבאות מן המוסד לביטוח לאומי ועוד. ככלל, ככל שמדובר בויזה לתקופה ארוכה יותר, אשר בצידה זכויות רבות יותר – כך מצטמצם מעגל הזכאים לאשרה, והמבקשים צריכים למלא אחר יותר תנאים על מנת לקבלה.

נסקור בקצרה את סוגי האשרות העיקריים – החל בסוג הנפוץ והפשוט ביותר ועד לרישיון לישיבת קבע. סוגי האשרות קבועים בתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד- 1974.

אשרות תייר

ב/2 – ויזה מסוג ב/2 (B/2)

אשרה מסוג זה היא אשרה הניתנת לתקופה של עד 3 חודשים למי שמעוניין לבקר בישראל, וזו האשרה הניתנת למרבית התיירים הנכנסים לישראל. בעלי אשרת תייר אינם רשאים לעבוד בישראל. תיירים מארצות מסוימות יכולים פשוט להגיע לשדה התעופה (או מעבר גבול אחר) בישראל ולקבל את הויזה עם כניסתם לישראל. תיירים מארצות אחרות, לעומת זאת, חייבים להגיש בקשה לאשרה מבעוד מועד בשגרירות הישראלית בארץ מוצאם ולקבל את האשרה לפני הטיסה. (בדומה לתהליך אותו נדרשים אזרחי ישראל לעבור כשהם נוסעים לארה"ב, למשל). המדינות שאזרחיהן פטורים מבקשה אשרה מבעוד מועד מנויות ב צו הכניסה לישראל (פטור מאשרה) התשל"ד – 1974. (לדוגמה: אוקראינה, בלגיה, רוסיה ועוד רבות אחרות).

יש לשים לב – לממונה ביקורת הגבולות יש סמכות למנוע כניסה לישראל גם מאזרחי ארצות הפטורים מאשרה במקרים מסוימים. לכן, אם יש ספק כלשהו לגבי האפשרות של סירוב כניסה (למשל, במקרה בו המבקש שהה בישראל לפני כן שלא כחוק) כדאי להתייעץ עם עורך-דין בטרם הזמנת הטיסה. זאת, על מנת למנוע מצב לא נעים בו יכלא הזר מיד עם הגעתו ארצה ויגורש

ב/1 – ויזה מסוג ב/1 (B/1)

אשרה זו הנה אשרת תייר עם רישיון עבודה. זוהי האשרה הניתנת לעובדים זרים בישראל. זר הרוצה לעבוד בישראל חייב להגיש בקשה מתאימה בטרם כניסתו לישראל – אין אפשרות להגיע עם אשרת תייר רגילה (ב/2) ולאחר מכן לבקש גם רישיון עבודה! האשרה ניתנת בד"כ לשנה שלמה, וניתן להאריכה בלשכת רשות האוכלוסין עד לתקופה מצטברת של חמש שנים ושלשה חודשים.

עובדים זרים בענף הסיעוד יכולים, בתנאים מסוימים, להישאר בישראל תקופה ארוכה מחמש שנים.

ב/4

אשרה הניתנת למבקשים להתנדב בישראל (בניגוד לעבודה בשכר).

תושבות זמנית – רישיון לישיבת ארעי

א/1 – אשרה מסוג א/1 ניתנת ל"עולה חדש" אשר טרם החליט אם ברצונו להישאר בישראל באופן קבוע. עפ"י התקנות, ניתן להאריך אשרה זו עד לתקופה של חמש שנים. בעלי אשרה מסוג א/1 רשאים לעבוד בישראל ולקבל את מלוא הזכויות מהמוסד לביטוח לאומי ככל תושב ישראל.

א/2 – אשרת סטודנט הניתנת לסטודנטים זרים המבקשים שהתקבלו ללימודים  במוסד מוכר בישראל. בד"כ יש להגיש את הבקשה עוד בארץ המוצא. אשרה זו אינה כוללת רישיון לעבוד בישראל, אלא במקרים מיוחדים.

א/3 –  אשרה מיוחדת לאנשי דת הבאים למלא תפקיד במוסד דתי בישראל, המותנית בהזמנה של אותו מוסד דתי מוכר.

א/4 – קרובי משפחה של אנשי דת וסטודנטים בעלי אשרת א/2 מקבלים אשרה מסוג א/4.

א/5– זהו רישיון כללי לישיבת ארעי, והוא ניתן בדרך כלל לזרים אשר נמצאים בתהליך לקראת קבלת אזרחות או תושבות קבע בישראל, בעיקר עקב נישואין לתושב ישראלי, או מטעמים הומניטריים. מקבלי אשרה מסוג א/5 מקבלים תעודת זהות זמנית אשר תוקפה לשנה אחת, וניתנת לחידוש. בעלי אשרה מסוג א/5 רשאים לעבוד בישראל ולקבל את מלוא הזכויות מהמוסד לביטוח לאומי ככל תושב ישראלי.

אשרת כניסה חוזרת

כל מי ששוהה בישראל ברישיון ישיבה זמני כלשהו מהמתוארים לעיל, ורוצה לצאת לביקור בחו"ל ולחזור לישראל, חייב להצטייד מראש במשרד הפנים באשרת כניסה חוזרה ("אינטר ויזה") שאם לא כן – תוקף האשרה שברשותו פג עם יציאתו מישראל.

רישיון לישיבת קבע

כשמו כן הוא – קבוע, ואין צורך לחדשו. תושב קבע נבדל מאזרח רק בשני עניינים:

1. הוא אינו רשאי להצביע בבחירות לכנסת
2. ניתן לבטל את תושבותו בישראל אם השתקע במדינה אחרת למעלה משבע שנים, או קיבל במדינה אחרת מעמד של תושב או אזרח.

בני זוג של אזרחים ישראלים שאינם נשואים להם, בני זוג של תושבי קבע בישראל, זכאים למעמד מטעמים הומניטריים מיוחדים, וקרובים אחרים של אזרחים ישראלים בנסיבות מסוימות, וכן מי שזכאים לאזרחות ישראלית אך אינם חפצים בה – זכאים לקבל מעמד של תושב קבע בישראל.

אזרחות 

זר שקיבל אזרחות ישראלית הנו אזרח בדיוק כמו מי שהנו אזרח ישראלי מלידה, והוא זכאי לכל הזכויות של כל אזרח, לרבות הצבעה בכנסת ונשיאת דרכון ישראלי, וכן חב בחובות החלות על כל אזרחי ישראל (למשל, שירות צבאי).

עולים לפי חוק השבות (יהודים ובני משפחותיהם) וכן בני זוג הנשואים לאזרחים ישראלים וילדיהם זכאים לקבל אזרחות ישראלית.

האזרחות ניתנת לצמיתות ושלילת אזרחות הנה עניין נדיר ביותר, המחייב הליך מוקפד ואפשרי רק אם האזרחות נקנתה במרמה.