ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות

בית המשפט לתביעות קטנות הינו כלי חשוב בהגנה על זכויות האזרח, ובהנגשת המערכת המשפטית לכל אדם באופן פשוט וזול יחסית. הדיון בתביעה קטנה הוא בדרך כלל קצר, ומתנהל באופן בלתי פורמלי, כשהצדדים אינם מיוצגים על ידי עורך דין. פסק הדין ניתן לרוב מיד בתום הדיון.

אין ספק שלאדם שנפגעו זכויותיו, אלו יתרונות חשובים. לצד יתרון זה, חשוב לזכור כי לניהול תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות יש חסרון חשוב –  כמעט ולא ניתן לערער על פסק הדין שניתן. על מנת לערער על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות נדרש אישור מיוחד מבית המשפט המחוזי.

בעוד שאדם המגיש תביעה בבית משפט "רגיל" (שאינו בית משפט לתביעות קטנות) רשאי לערער על פסק הדין ללא קבלת אישור על כך, מי שהגיש תביעה קטנה, וחפץ לערער על פסק הדין – ייתקל במחסום, שלרוב קשה לעבור אותו – הצורך בקבלת אישור לערער מבית המשפט המחוזי. כלומר, בעת הגשת תביעה קטנה יש לקחת בחשבון שתוצאת פסק הדין היא סופית, גם אם לא תמצא חן בעיני התובע.

ובכל זאת, מה אפשר לעשות אם פסק הדין שניתן מוטעה ובלתי צודק, לדעת אחד מהצדדים?

סדרי הדין בבקשת הערעור

במידה ופסק הדין ניתן במועד הדיון,  יש להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום ממועד מתן פסק הדין (שהוא גם מועד הדיון). אם פסק הדין נשלח לצדדים בדואר, יש להגיש את בקשת הערעור תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.

חשוב לציין, כי אם בקשת הערעור תתקבל על ידי בית המשפט המחוזי – ידון בית המשפט המחוזי בבקשה לערער כאילו מלכתחילה הייתה היא הערעור. לכן, את בקשת הערעור יש לכתוב באופן ברור: יש לפרט בדיוק מה הן הסיבות לערעור, ועל מה נסמכת הבקשה.

באילו נסיבות יקבל בית המשפט המחוזי את בקשת הערעור?

זכות הערעור על פסק דין שניתן כלפי אדם (או כלפי חברה)  היא זכות מהותית וחשובה. עם זאת, כאשר בית המשפט המחוזי דן בשאלה, האם לתת למבקש רשות לערער על פסק דין בתביעות קטנות, הוא יחליט זאת לאור המטרות המיוחדות של בית המשפט לתביעות קטנות. כלומר, העובדה שאמורות להתברר בו שאלות משפטיות אשר אינן סבוכות במהותן.

בית המשפט קבע בעבר, כי רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות תינתן כאשר מדובר בטעות משפטית או עובדתית גלויה, פשוטה וברורה, או כפי שהגדיר זאת בית המשפט המחוזי: "כאשר ניכר כי מסקנותיו [של פסק הדין בתביעה הקטנה] מנותקות לחלוטין מן העובדות".

דווקא כשמדובר בנושא משפטי שאין בו פסיקה משפטית ברורה וחד משמעית, לא תינתן בדרך כלל רשות ערעור אפילו אם מדובר בשאלה שהיא בעלת חשיבות עקרונית או ציבורית. אלא אם כן מדובר בנושא שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לדון בו, שכן, כפי שנפסק, רצוי שלא להנציח פסק דין מוטעה המשמש לאותו בית משפט תקדים לתביעות דומות.

דוגמא לכך, היא פסק הדין בבר"ע 726/05 פנקס נ' פדני, שם קבע בית המשפט: "סבורני כי תיק זה שעניינו הגנת הצרכן, הינו מהסוג שהמחוקק רצה שידון במסגרת של בית משפט לתביעות קטנות, והיה ונפלה טעות של ממש בהכרעה, ראוי שערכאת הערעור תאמר את דברה".

במקרה אחר קיבל בית המשפט המחוזי בקשת ערעור על פסק דין שדן במחלוקת של פחות מ-400 ₪, שכן, כפי שציין, "הסוגיה עקרונית, ועשויה להשתקף במקרים רבים במחלוקת כספית בשיעור הנתון לסמכותו של ביהמ"ש לתביעות קטנות" (בר"ע 527/07 עיריית אשקלון נ' חדאד).

מהאמור לעיל עולה, כי ככלל, בית המשפט המחוזי יקבל בקשת ערעור על תביעה קטנה באחד משני המצבים הבאים: א. כאשר פסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות מוטעה מהבחינה המשפטית או העובדתית בצורה גלויה וברורה. ב. כאשר הנושא הוא נושא שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לדון בו, גם אם השאלה היא מורכבת.

האם ניתן להגיע בערעור על תביעה קטנה עד לבית המשפט העליון?

כן, אולם זה יקרה רק במקרים חריגים במיוחד, המעלים שאלה משפטית מורכבת, או במקרים בהם חש בית המשפט כי נעשה אי-צדק זועק. בית המשפט העליון קבע, כי רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי, כאשר הוא למעשה ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות – יינתן "במשורה שבמשורה".

הסיבה לכך היא, שאם תינתן האפשרות לערער על פסק דין של תביעות קטנות עד לבית המשפט העליון, הרי שתסוכל הכוונה המקורית של ההליך של התביעה הקטנה – היותה הליך פשוט, ללא עורכי דין, אשר אינו משית הוצאות רבות על הצדדים.

לסיכום: ההליך בבית משפט לתביעות קטנות הנו הליך מהיר ופשוט, שאינו דורש ייצוג ע"י עורך-דין. עם זאת, יש לזכור, שבדרך כלל פסיקת בית המשפט לתביעות קטנות היא סופית, וכמעט שלא ניתן לערער עליה. אם בכל זאת ניתן נגדך פסק דין בבית משפט לתביעות קטנות, מומלץ להתייעץ עם עורך-דין לגבי סיכויי הערעור בטרם הגשתו, על מנת למנוע הגשתו לשווא תוך הסתכנות בהוצאות.