פיצויים בגין עוגמת נפש בתביעות קטנות

כמעט כל מי שמגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות תובע פיצוי גם על "עוגמת נפש". הביטוי "עוגמת נפש" מתאר בדרך כלל מסכת ארוכה מאוד של טרטורים מצד נותן שירות, אכזבה קשה ממוצר מסוים או אירוע מצער.

לדוגמא, לקוח התקשר בהסכם עם חברה סלולרית לחבילה הכוללת דקות שיחה וגלישה סלולרית במחיר מסוים. בסוף כל חודש גילה הלקוח כי החיוב שלו גבוה באופן ניכר ממה שסוכם. הלקוח פנה לחברה וביקש לקבל החזרים על החיוב השגוי, ולוודא כי מעתה והלאה יחויב בסכום הנכון.

לאחר שכלו כל הקיצין, והחברה לא שעתה לפניותיו החוזרות, הגיש הלקוח תביעה. אין ספק, כי הלקוח חווה "עוגמת נפש" רבה, שכן במשך חודשים ארוכים נאלץ לרדוף אחרי החברה, להתקשר למוקדי שירות, לבזבז זמן על שיחות עם נציגים שונים וכן הלאה.

דוגמא נוספת לעוגמת נפש יכולה להיות מקרה בו לקוח רכש מכונת כביסה, אשר כבר למן היום הראשון לא פעלה. הלקוח נאלץ לכתת רגליו למכבסות ציבוריות ואף לקחת את הכביסה להורים או חברים.

עגמת נפש יכולה להיגרם גם כתוצאה מתקלה הגורמת אכזבה או צער קשים, לדוגמה: אבדן כל התמונות מחתונה.

מדוגמאות קצרות אלו נראה, כי לפעמים הנזק שנגרם לנו הוא נזק שלא ניתן "לכמת" אותו (מלשון כמות, כלומר, להעריכו בסכום) באופן מדויק. אשר על כן, פעמים רבות גובה הפיצוי בגין עוגמת הנפש נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, ולאופן שבו הוא מתרשם מאותה מסכת טרטור וטרחה שנגרמה לתובע או הצער שנגרם לו.

אז מה סכום הפיצוי שניתן לדרוש בשל עוגמת הנפש?

ככלל, רצוי לנסות ולפרוט את עוגמת הנפש שנגרמה לנו לדברים מוחשיים יותר. ככל שסעיפי הנזק בתביעה יהיו ברורים ובעלי ערך כספי מדויק יותר – כך יגבר הסיכוי לקבל עבורם פיצוי. זאת, על אף העובדה כי הפיצוי מוערך בד"כ באופן סוביקטיבי ע"י התובע, לפי האופן בו הוא תופס את עוצמת הפגיעה בו כתוצאה ממתן (או אי מתן) השירות.

לפני ההחלטה איזה סכום לדרוש כפיצוי כללי עבור עגמת הנפש שנגרמה, כדאי לנסות ולתאר את הנזקים שניתן לכמת: כמה פעמים הגעת למוקד השירות? כמה זמן חיכית בתור כל פעם? האם בשל אובדן הזיכרונות בטלפון הנייד הפסדת לקוחות? אם כן – איזה סכום הפסדת בשל כל לקוח? אם נרשמת למכללה והשיעורים היו ברמה נמוכה עד שנאלצת לעזוב את הלימודים – איזה סכום הוצאת על דלק? וכמה על חנייה? האם הפסדת ימי עבודה בגלל הלימודים?

אין ספק כי ככל שהשירות או המוצר בגינו נדרש הפיצוי הינו חיוני יותר, ניתן יהיה לדרוש פיצוי גבוה יותר. עוגמת הנפש הנגרמת ממקרר תקול היא חמורה יותר מעוגמת הנפש הנגרמת בשל מכונת אספרסו שלא עובדת. כן נכון הדבר לגבי נסיבות חיצוניות לאירוע – הפיצוי יהיה גבוה יותר בשל מזגן שלא מקרר בתקופת הקיץ, מאשר מזגן שלא קירר בחורף.

דוגמאות לפסיקת בתי המשפט בתביעות קטנות

במקרה אחד פסק בית המשפט כי על חברת ביטוח לפצות מבוטח בסכום של 5,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו, לאחר שחברת הביטוח לא בררה האם התובע היה מבוטח אם לאו, למרות שיכלה הייתה לעשות זאת בנקל. במקרה אחר, נפסקו 1,800 ₪ פיצויים לתובע שנאלץ להסתדר בלי מכונת כביסה למשך חודש אחד. במקרה נוסף, נפסקו פיצויים בסך של 3,000 ₪ לקשישה שחיכתה לשווא לאיסוף לטיסה, וההסעה לא הגיעה. בפסק דין בו תוארה מסכת ארוכה של כשלים בטיול למרוקו, והתנהגות לקויה של מנהל חברת הנסיעות, נפסקו פיצויי עוגמת נפש בסך של 9,000 ₪ לשני זוגות תובעים.

חשוב לזכור כי הדוגמאות לעיל הינן דוגמאות ספורות, מני רבות, שכן ברוב המוחלט של התביעות הצרכניות כיום נדרש בית המשפט לשאלה האם – ואם כן כמה – לפסוק פיצוי עבור הטרטור, הטרחה, בזבוז הזמן ועוגמת הנפש המתוארות בכתב התביעה.

דגשים לתובע/ת

כתובעים, עלינו לשכנע את בית המשפט שמגיע לנו פיצוי. הכלל המשפטי הידוע קובע כי "המוציא מחברו עליו הראיה". כלומר, אדם התובע פיצוי, צריך להוכיח כי הוא זכאי לאותו פיצוי. מומלץ לא לתבוע פיצוי כללי מדי בשל "עוגמת נפש", ולקוות שהשופט יגלה אמפתיה למצבנו. יש לתמוך ולבסס כל טענה בנתונים ובראיות – ציון תאריכים, צירוף מסמכים רלוונטיים, הקלטות ותמלול של אותן הקלטות. כמו כן, ניתן וכדאי לזמן עדים שיעידו על כל דבר שנתבע בכתב התביעה, כמו גם על דברים שלכאורה נראה שאינם ניתנים להוכחה, למשל מצב נפשי בעקבות האירוע.

מסקירה של פסקי דין רבים, ניתן לראות כי בתי המשפט אינם פוסקים פיצוי גבוה עבור עוגמת נפש שלא הוכחה והובהרה כראוי. אולם, משסבר בית המשפט כי לתובע אכן נגרם נזק משמעותי – גם אם הנזק אינו ממוני לחלוטין ואינו ניתן לכימות של ממש – בית המשפט לא יהסס ויפסוק לתובע פיצוי.