האם הורים זרים לילדים ישראלים יכולים לקבל תושבות או אזרחות בישראל?

רבים מופתעים לגלות, כי להורה שאינו יהודי לילד ישראלי אין בהכרח זכות להישאר עם ילדו בישראל. הדבר נכון אף כאשר הילד עדיין קטין. כלל זה מטבעו יוצר מצבי מצוקה הן לילד והן להורה. להלן נסקור את האפשרויות שבכל זאת עומדות בפני הורה שהוא אזרח זר ורוצה לגור עם ילדיו בישראל

בישראל הכלל המשפטי הוא, כי הורה זר לילד ישראלי אינו יכול לזכות בתושבות או אזרחות רק מעצם היותו הורה לישראלי. "הילד הולך אחר ההורה, ולא ההורה אחר הילד". מדיניות זו אושרה ע"י בית המשפט העליון בדנג"צ 8916/02 בעניין דימיטרוב

כאשר ישראלי מתחתן עם בן או בת זוג זרים ומביא עמם ילדים לעולם, מקבל בן הזוג הזר את הרישיון להישאר בישראל מכוח הזוגיות ולא מכוח ההורות. לכן, בפסק הדין בעניין דמיטרוב נקבע, שדמיטרוב, שנישא לישראלית והתגרש ממנה לאחר שנולדה ילדתם – לא יוכל להישאר בישראל.

עם זאת, לכלל יש מספר חריגים, ובמקרים מסוימים כן יכול לזכות הורה לילד ישראלי בתושבות בישראל מכוח ההורות. אלו החריגים:

חריג ראשון – הורים זרים לחיילים ששירתו בצה"ל – הורה לחייל ששירת או צפוי לשרת 18 חודשים לפחות בצה"ל, רשאי להגיע לישראל ולקבל בה מעמד. המעמד שניתן בתחילה הוא מעמד של תושב ארעי המתחדש מדי שנתיים, ולאחר 4 שנים יכול ההורה לקבל מעמד של קבע ולאחר מכן אף להתאזרח בישראל. המקרה הנפוץ בו נוצר מצב שהילד משרת בצבא בעוד שאמו או אביו אינם אזרחים ישראלים, הוא כשהורי הילד, שאחד מהם יהודי, נפרדו, והילד עלה לישראל עם ההורה היהודי, או לבדו, וכעת מבקש להתאחד עם ההורה הלא יהודי. ניתן לעיין בנוהל בקישור הבא.

חריג שני – הורה קשיש ובודד – לעתים, אזרח זר נישא לישראלי ומקבל אזרחות, אולם הוא משאיר מאחוריו בארץ המוצא הורה מבוגר, הנאלץ לחיות הרחק מילדו ונכדיו. עפ"י "נוהל הורה קשיש ובודד" של משרד הפנים, ההורה הקשיש יכול בתנאים מסוימים לקבל תושבות בישראל לצד ילדו הבוגר. התנאים החשובים ביותר לקבלת המעמד להורה הנם: גיל ההורה (לפחות 62 לאשה או 64 לגבר), היעדר ילדים נוספים להורה, וכן שהבן הינו אזרח ישראלי (ולא תושב או בעל מעמד זמני אחר).

ההורה הקשיש מגיע לישראל ומקבל אשרת תייר : בתחילה ללא רישיון עבודה, ולאחר כשנתיים וחצי אשרת תייר עם רישיון עבודה. הבן שהזמין את ההורה לישראל מתחייב לדאוג כלכלית לכל צרכיו. לאחר כשלש וחצי שנים באשרות תייר, יקבל ההורה מעמד של תושב זמני למשך שנתיים, ולאחר מכן מעמד של תושב קבע. ניתן לעיין בנוהל בקישור הבא.

חריג שלישי – הורים לילדים ישראלים שנפרדו מבני זוגם הישראלי בטרם קיבלו מעמד של קבע– כאשר ישראלי נישא לבן זוג זר, בן הזוג הזר מקבל מעמד זמני בישראל המתחדש מידי שנה, ומקבל מעמד של קבע בתום כ- 4.5 שנים. במהלך השנים האלה חידוש האשרה של בן הזוג הזר תלוי בכך שבני הזוג מוכיחים כל שנה, שהם עדיין חיים יחד, בין אם יש להם ילדים משותפים ובין אם לאו.ד של תושב קבע.ף אזרחות. כמו שקורה לפעמים, במהלך תקופה זו עלולים בני הזוג להיפרד, כשכבר יש להם ילדים משותפים. במקרה כזה, כמו שהוצג לעיל בעניין דימיטרוב, בן הזוג הזר כבר לא זכאי לאשרה מכוח הנישואין. אבל כיצד ישמור הילד הקטין על קשר עם שני הוריו?

עפ"י נהלי משרד הפנים, הענקת מעמד להורה הזר במקרה כזה נעשית "לפנים משורת הדין", אבל בהתקיים תנאים מסוימים המדיניות היא כן לתת להורה הזר להישאר בישראל. התנאים העיקריים הם: א. כי בני הזוג היו נשואים, וכי עברו כבר יותר ממחצית התקופה של ההליך המדורג (דהיינו: בן הזוג מחזיק באשרת תושב ארעי למעלה משנתיים). ב. קיימת חוות דעת של פקיד סעד  ולפיה יציאתו של ההורה הזר מישראל תגרום נזק לילד. ג. אם בני הזוג נפרדו בשל אלימות ביניהם, ישקל מתן מעמד אף אם טרם עברה מחצית תקופת ההליך המדורג.

בהתקיים הכללים הנ"ל, ניתן  להורה הזר מעמד זמני לשנתיים, ואח"כ נשקל עניינו מחדש. המעמד ניתן לאחר בחינת הוועדה לעניינים הומניטריים ולא באופן אוטומטי.

חריג רביעי – מעמד מטעמים הומניטריים – כפי שניתן להעלות על הדעת מקריאת התנאים שצויינו, יכולים להיות מצבים נוספים בהם ראוי ונכון שהורה יוכל להישאר לצד ילדו בישראל, אף אם לא התקיימו התנאים שבנוהל. כך, למשל, אם בני הזוג שנפרדו לא היו נשואים אלא חיו ביחד כידועים בציבור. כך, למשל, אם להורה הקשיש ילד נוסף בחו"ל- אבל אין ביניהם כל קשר, ועוד נסיבות רבות נוספות. בכל מקרה בו עשוי להיגרם נזק חמור לילד או להורה כתוצאה מהפירוד ביניהם, ניתן עדיין להגיש בקשה לוועדה הבינמשרדית למתן מעמד מטעמים הומניטריים. לוועדה שיקול דעת רחב האם ליתן מעמד אם לאו, והיא אינה פועלת לפי קריטריונים ברורים שפורסמו. על הבקשה להיות מנומקת היטב, ולהוכיח הן את  הנזק שיגרם למבקשים אם ההורה לא יוכל לחיות בישראל, וגם את השתקעותו בה, במקרים המתאימים.

חריג חמישי – מתן מעמד בהתאם להחלטת הממשלה המיוחדת בעניין ילדי זרים – בשנת 2006 ובשנת 2010 התקבלו שתי החלטות ממשלה אשר העניקו, באופן חד פעמי, מעמד של תושבי קבע בישראל לילדיהם של אזרחים זרים אשר שהו בישראל ללא אשרה כחוק. כחלק מהחלטות אלו, ניתן גם מעמד תושב זמני להוריהם של אותם ילדים. כאשר יגיעו הילדים לבגרות, יוכלו ההורים לקבל מעמד של קבע. רוב הבקשות למעמד עפ"י החלטות הממשלה כבר הוגשו במסגרת הזמן שהיה קצוב לכך. עם זאת, עשויים להתקיים מקרים חריגים ביותר, שבהן הורים וילדים לא הגישו בקשה במועד מסיבה מוצדקת וייתכן כי הם זכאים למעמד.

חשוב לציין, כי בכל המקרים המצוינים לעיל (למעט פרידת בני זוג לאחר מחצית ההליך המדורג), על מנת לממש את הזכות יש להגיש בקשה באופן אקטיבי במשרדי רשות האוכלוסין וההגירה שבמשרד הפנים. מימוש הזכות אינו "אוטומטי". למשל, הורה בודד בן 68 לאזרח ישראלי שיגיע לבקר את ילדו בישראל לא יוכל פשוט להישאר בה. עליו להגיע ללשכה ולהגיש את המסמכים המתאימים. גם אם ההורה זכאי עפ"י הנהלים להישאר בישראל – אם הוא לא יגיש את הבקשה במועד ובאופן הנכון – הוא עשוי למצוא את עצמו מגורש מישראל.

העובדה, כי החוק בישראל מאפשר להפריד בין ילד ישראלי להורהו, מפתיעה רבים, לאור התוצאה קורעת הלב של הפרדה זו. כפי שהראינו כאן, "החוק היבש" איננו "סוף פסוק" ובהחלט יש מקרים שבהתנהלות נכונה (גם אם לעתים ארוכה וסבוכה) ניתן לסייע להורים לילדים ישראלים להישאר בישראל ולקבל מעמד של תושב ואף אזרח.