קבלת מעמד פליט בישראל – מדריך מעשי

מהם הקריטריונים לפיהם זכאי אדם להיות מוכר כפליט ולקבל מקלט מדיני, כיצד ניתן לממש זכות זו בישראל, לאן יש לפנות, ומהם שלבי התהליך – מהגשת הבקשה ועד לקבלת מעמד תושב ותעודת זהות.

מהם הקריטריונים לפיהם זכאי אדם להיות מוכר כפליט ולקבל מקלט מדיני, כיצד ניתן לממש זכות זו בישראל, לאן יש לפנות, ומהם שלבי התהליך – מהגשת הבקשה ועד לקבלת מעמד תושב ותעודת זהות.

מי נחשב לפליט ומהן זכויותיו של פליט?

ההגדרה לפליט קבועה באמנה הבינלאומית בדבר זכויות פליטים, שנחתמה ב-1951 (ותוקנה בשנת 1967). פליט, עפ"י האמנה, פליט הוא אדם אשר:

"נמצא מחוץ לארץ אזרחותו בגלל פחד מבוסס היטב להיות נרדף מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי או להשקפה מדינית ואיננו יכול להיזקק להגנתה של אותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור"

כלומר, פליט הוא אדם שנשקפת לו סכנה בארץ מוצאו. הסכנה לא חייבת להיות סכנת מוות. גם חשש מכליאה, עונשים אכזריים או פגיעה בגוף הם סכנה מספקת לשם קבלת מעמד פליט, ולעתים אף פגיעה חברתית-כלכלית חמורה או שלילת חירות באמצעים אחרים. על מנת להיחשב לפליט, יש חשיבות לסיבה בגינה נשקפת לאדם סכנה. אדם החושש מכליאה משום שביצע רצח, למשל, אינו פליט. הסכנה צריכה לנבוע מעצם השתייכותו של אדם לקבוצה מסוימת: דתית, גזעית, דתית, לאומית או אחרת (למשל: בעלי נטיה מינית מסוימת).

ישראל חתמה על אמנת הפליטים, ועל כן מחויבת עפ"י החוק הבינלאומי לקלוט את מי שהגיע לפתחה והוא פליט, כלומר – אכן נשקפת לו סכנה בארצו בשל השתייכותו הקבוצתית.

עם זאת, האמנה לא מגדירה באופן מדויק מהן הזכויות שעל המדינה לתת לפליט, ואף לא כיצד קובעים האם אדם הוא באמת פליט. עניינים אלו קבועים בנוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל – נוהל מס' 5.2.0012 של רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול במשרד הפנים.

בנוהל מפורטים שלבי התהליך של הגשת בקשה למקלט – שהיא בעצם בקשה להכיר בכך שהאדם שמגיש את הבקשה הוא אכן פליט. מי שהגיש בקשה להיות מוכר כפליט וטרם הוכר, נקרא מבקש מקלט, שכן הוא מבקש מקלט (הגנה) בישראל מפני הסכנות הנשקפות לו בארצו. במהלך השלבים השונים ניתנים למבקשי המקלט רישיונות ישיבה שונים, שמקנים להם זכויות שונות.

כיצד ניתן לקבל מעמד פליט בישראל?

שלב ראשון: הגשת בקשה

בקשה למקלט מוגשת על גבי טופס באנגלית. על אף שהטופס באנגלית, אם מבקש המקלט לא שולט באנגלית, ומסתייע באדם דובר עברית, ניתן למלא את הטופס גם בעברית. את הטופס מבקש המקלט צריך להגיש בעצמו ביחידת הטיפול במבקשי מקלט ברשות האוכלוסין. נכון להיום (יוני 2019), ליחידת הטיפול במבקשי מקלט שני משרדים: האחד ברח' סלמה 53 בת"א, והשני ברח' מבצע קדש 64 בבני ברק. כל לשכה מטפלת במבקשי מקלט מארצות מוצא שונות.

עם הגשת הטופס, מקבל המבקש זימון לראיון רישום וזיהוי. מסמך הזימון מכונה לעתים "ויזה לבנה", אולם טופס זה אינו מהווה רישיון ישיבה ("ויזה"). אולם, עם הגשת הבקשה נרשמת הערה במערכת הממוחשבת של רשות האוכלוסין כי הוגשה בקשה למקלט, ומרגע זה מבקש המקלט מוגן מפני גירוש, והוא יכול להציג את טופס הזימון בפני גורמי אכיפה שונים (משטרה או ביקורת הגבולות) בעת הצורך.

שלב שני: רישום וזיהוי

במועד שנקבע, נערך למבקש ראיון שנועד לברר שני דברים:

זהותו של המבקש – כלומר, האם הוא מי שהוא טוען להיות, והאם הוא אזרח של המדינה ממנה הוא טוען כי הגיע.

קיומה של עילת מקלט – כלומר, האם הסיבה שנשקפת לאותו אדם סכנה במדינתו נובעת מהשתייכות קבוצתית הקבועה באמנת הפליטים כאמור לעיל.

כמו כן, במעמד זה יידרש מבקש המקלט לתת טביעת אצבע ופרטי התקשרות.

במהלך הראיון הזה מבקש המקלט רשאי להיות מיוצג ע"י עורך-דין. הייצוג חיוני, לאור התוצאות הקריטיות והמיידיות של הראיון: אם בתום הראיון  נראה כי המבקש שיקר לגבי זהותו, או לא הצליח להוכיח אותה (למשל, בשל היעדר דרכון), או שהסיבה ליציאתו ממדינתו לא קשורה לסיבות המנויות באמנת הפליטים – בקשת המקלט שלו תידחה על הסף, והוא יידרש לצאת מישראל תוך 3 ימים בלבד.

אם מבקש המקלט עמד בדרישות הבסיסיות, הוא יקבל בשלב זה אשרת שהייה לפי סעיף 2(א)5 לחוק הכניסה לישראל. אשרה זו מכונה לעתים "ויזה כחולה" שכן היא ניתנת על גבי גיליון נייר כחול נפרד, ואינה מודבקת בדרכונו של מבקש המקלט. את האשרה יש לחדש באמצעות התייצבות אישית כל שלושה חודשים בדרך כלל. על אף שאין מדובר ברישיון עבודה, מדינת ישראל הצהירה באופן רשמי על מדיניות של אי-אכיפה בעניין העסקת מבקשי מקלט הממתינים להחלטה בבקשותיהם. משמעות הדבר היא, כי בפועל מבקש המקלט יוכל לעבוד ללא הפרעה בישראל. מתן האשרה הזמנית אינו מהווה הכרה בכך שהאדם הוא פליט, והאשרה נועדה לספק לו הגנה מינימלית עד לסיום תהליך בחינת הבקשה. שלב זה עשוי לארוך בין מספר חודשים למספר שנים.

שלב שלישי: ראיון מקיף

בשלב מסוים (תוך מספר חודשים או שנים) יקבל מבקש המקלט זימון לראיון מקיף. מדובר בראיון שעורך כמה שעות, ולעתים אף כמה ימים. מטרת הראיון היא להבין באופן מפורט את הנסיבות שגרמו לאדם לברוח מהסכנה, ולהעריך האם הוא דובר אמת, והאם אכן נשקפת לו סכנה המצדיקה הכרה בו כפליט. הראיון נערך באמצעות מתורגמן, אם יש צורך בכך, ומותרת בו נוכחות עורך-דין. חשוב להיערך לראיון, לרבות ייצוג משפטי, שכן, על אף שרשמית מדובר ב"ראיון", פעמים רבות האירוע הופך לחקירה, שמטרתה להכשיל את המבקש בלשונו ולמנוע את קבלת הבקשה.

חשוב להבין – זהו הריאיון לפיו יקבע האם מבקש המקלט יוכר כפליט או לא. הפקיד העורך את הראיון עשוי להיראות נחמד או אוהד, אולם לעתים אין זו אלא טקטיקה נוספת לגרום למבקש להיכשל בלשונו ולחבל בבקשתו.

בפועל מדיניות המקלט של מדינת ישראל היא מצומצמת באופן קיצוני, כאשר פחות מ 1% ממבקשי המקלט בסופו של דבר זוכים להכרה בהיותם פליטים. הראיון המקיף הוא אחד המכשירים בהם משתמשת רשות האוכלוסין על מנת לדחות בקשות תוך יצירת מראית עין של הליך תקין.

שלב רביעי: החלטה בבקשה

לאחר סיום הראיון, התיק יועבר לצורך החלטה בבקשה. שלב זה עשוי אף הוא לארוך חודשים או שנים, ובמהלכו תחודש אשרת השהייה של המבקש כמו לפני הראיון. ההחלטה ניתנת ע"י שר הפנים, בהתאם להמלצת הוועדה המייעצת לענייני פליטים אשר דנה בתיק. במקרים רבים, התיק נדון בהליך מקוצר, ללא דיון בוועדה, אלא בהחלטה של יו"ר הוועדה המייעצת בלבד. למבקש המקלט תימסר הודעה על ההחלטה בכתב.

במקרים בהם ההחלטה היא לקבל את הבקשה, המבקש יזכה למעמד פליט ותונפק לו תעודת זהות זמנית אותה יש לחדש מידי שנה. כתושב ארעי, פליט זכאי לעבוד באופן חופשי, לקבל קצבאות מהביטוח הלאומי, לבחור בבחירות מקומיות, ואף להביא לישראל את בן/בת זוגו, אם הללו נשארו מאחור במהלך הבריחה. במקרים בהם ההחלטה היא לדחות את בקשת המקלט ולא להכיר במבקש כפליט, תימסר לו החלטה בכתב עליה יידרש לחתום, אשרתו לא תחודש, והוא יידרש לצאת מישראל תוך 14 יום.