איחוד משפחות עם תושבי השטחים – כיצד ניתן לקבל אשרה בישראל עבור בן זוג תושב הרשות הפלסטינית?
אזרחים ישראלים וכן תושבי קבע שמתחתנים עם תושבי הרשות הפלסטינית נתונים למגבלות חמורות בנוגע לאפשרות לחיות עם בני ובנות זוגם בישראל. נסקור להלן את הבעיות בפניהן ניצבים זוגות אלו, ואת האפשרויות שעדיין פתוחות בפניהם לחיות ולהקים משפחה בישראל
אזרח זר הנשוי לאזרח ישראלי זכאי לחיות עם בן זוגו ולקבל בה מעמד תושב ולאחר מספר שנים – אזרחות. בשנת 2003 נחקק תיקון לחוק האזרחות, המגביל זכות זו: אזרח ישראלי שנישא לתושב/ת שטחי הרשות הפלסטינית – לא יהיה זכאי להביאו לישראל, ובן הזוג לא יקבל כל מעמד בישראל. ההגבלה חלה גם על בני זוג מאיראן, עיראק, סוריה ולבנון.
כמובן שהנפגעים העיקריים מהחוק הנם אזרחי ישראל הערבים, המקיימים קשרים חברתיים ומשפחתיים עם תושבי הרשות לאורך השנים. לכאורה, מדובר באיסור גורף וכללי, כאשר לשר הפנים אין רשות לתת רישיון ישיבה ("ויזה" מכל סוג, תושבות ואזרחות) לתושב השטחים, ואף לא "היתר מת"ק", שהוא אישור כניסה מוגבל הניתן לתושבי הרשות ע"י מפקד האזור (צה"ל) לכניסה לישראל לצרכים שונים (מסחר, עבודה אצל מעסיק ספציפי או ביקור וכיו"ב). גם אם לבני הזוג יש ילדים משותפים – בן הזוג הפלסטיני לא יקבל אישור לחיות בישראל עם ילדיו הישראלים. בנוסף, בני זוג שהגישו בקשות למעמד עבור בני זוגם לפני 2003 – גם הם לא יוכלו לסיים את התהליך ולקבל אזרחות, אלא ישארו במעמד תושב זמני.
עם זאת, ישנן כמה הקלות ואפשרויות שניתן באמצעותן לקבל בכל זאת אשרות עבור בן הזוג:
חריג ראשון – גיל:
אם בת הזוג הפלסטינית בת מעל 25, או בן הזוג הפלסטיני הוא בן מעל 35, הם יוכלו לקבל היתר מת"ק לשהיה ועבודה בישראל. הגשת הבקשה כרוכה בהגשת מסמכים המוכיחים "מרכז חיים" בישראל, כלומר: שבני הזוג מתגוררים ומנהלים את חייהם (עבודה, לימודים, משפחה) בישראל, ובראיון זוגי הבוחן האם אכן מדובר בנישואים כנים ולא פיקטיביים. למרבה הצער, מאז חקיקת הוראת השעה ב-2003 ישנן עדויות להכבדה והערמת קשיים על זוגות המבקשים כדין, כאשר לעתים קרובות נדרשת התערבות עו"ד על מנת לגרום למשרד הפנים לעבוד לפי החוק והנהלים.
חריג שני -טעמים הומניטריים מיוחדים:
ניתן להגיש בקשה לוועדה לבחינת בקשות לקבלת היתר/רישיון לשהייה ארעית . בהמלצת הוועדה, ניתן לקבל רישיון תושב ארעי, המאפשר עבודה וקבלת זכויות סוציאליות בישראל. בבקשות אלו אין הגבלת גיל. אפשר להגיש בקשה לוועדה ההומניטרית גם עבור בני משפחה שאינם בני זוג, אלא הורים או ילדים של ישראלים. יתר על כן, בן המשפחה לא חייב להיות אזרח ישראלי, ודי שיהיה בעל רישיון ישיבה בישראל מסוג כלשהו. מהם טעמים הומניטריים שהוועדה מתחשבת בהם? אין לכך הגדרה בחוק. מצב רפואי או צרכים מיוחדים של ילדים משותפים יכולים להיות טעם הומניטרי, נסיבות יוצאות דופן בהם ניתק הקשר של תושב הרשות עם הרשות לאורך שנים רבות, חשש מהתנכלות בשטחי הרשות, וכל סיבה אחרת שבגינה יגרם נזק חמור לבני המשפחה, אם אחד מהם יאלץ להמשיך לחיות בשטחי הרשות הפלסטינית. הגשת הבקשה לוועדה נעשית בכתב, על גבי טופס מיוחד, ואליו יש לצרף הוכחות לנסיבות המיוחדות ותצהיר חתום ע"י עורך-דין. קבלת מעמד מטעמים הומניטריים איננה פשוטה, ועל מנת להגביר את סיכויי הבקשה להתקבל, חשוב להציג את המקרה באופן הנכון ובליווי המסמכים המתאימים, ולא פעם אין מנוס מפניה לבית המשפט.
חריג שלישי -מעמד קבע לבקשות ישנות:
עפ"י הוראת השעה, הליך קבלת מעמד לבן זוג תושב הרשות מתחדש מידי שנה, מבלי להתקדם או להסתיים. כלומר: מי שקיבל היתר מת"ק לא יהפוך לתושב, ומי שב-2003 היה תושב זמני, לא יהפוך לאזרח או לתושב קבע. עם זאת, במקרים מסוימים, בהם ניתן להוכיח כי עוד לפני 2003 היה בן הזוג זכאי למעמד של תושבות (זמנית או קבועה), שודרג מעמדם של חלק מהמבקשים. מדובר במקרים בהם המעמד המשודרג לא ניתן בזמן בגלל מחדלים וסחבת של משרד הפנים. רוב הבקשות לשדרוג התקבלו רק לאחר פניה לבית המשפט.
עם זאת, ביום 11.4.2016 הודיע שר הפנים במסגרת עתירה שהוגשה לבג"ץ 813/14 פלונים נ' שר הפנים, כי כל מי שבקשתו לאיחוד משפחות אושרה עד לסוף שנת 2003, יקבל מעמד של תושב ארעי (א/5), ללא צורך בהוכחת מחדל מצד משרד הפנים. ההחלטה חלה גם על ילדים שנולדו לבני הזוג לאחר 1.1.1998. כמו כן, הודיע שר הפנים על הקלה ולפיה רישיונות לישיבת ארעי והיתרי המת"ק יחודשו אחת לשנתיים, במקום אחת לשנה כפי שהיה נהוג עד לאחרונה.